שאלה אנא אדוני אבי אל נא תמנע מלבאר לי כל שאלותי באר היטב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון תחלה אשאל דין הברכה שעל נטילת ידים מי שמשכים בבקר קודם אור היום ללמוד והוא נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים ואשר יצר וכשהולך לב"ה נוטל ידיו משום נקיות בעלמא אם צריך לברך על אותה נטילה וה"ה כשהולך לב"ה ואת"ל שאין צריך לברך אם עשה צרכיו והלך לב"ה אם צריך לברך ענ"י אם לאו או אם חוזר לישן אם צריך לברך ענ"י פעם אחרת בקומו וגם אם אלהי נשמה היא סמוכה לאשר יצר או לאו ובכל היום כשאדם מסיך את רגליו אם יש לברך ענ"י וא"ת שיש לברך ענ"י כשמסיך את רגליו כשמטיל מים מה דינו כי שמעתי אומרים שיש חלוק וכשאדם בא מבית הכסא ורוצה לאכול מה דינו מפני שיש לי שני ספקות אם צריך לברך ענ"י בכל פעם כשבא מבית הכסא מספקא לי אם אותה ברכת ענ"י עולה לכאן ולכאן ואף אם עולה איכא למימר דברכת אשר יצר הוי הפסק בין נטילה להמוציא ואם אין צריך לברך ענ"י בכל פעם אז אין לי בה אלא חדא ספקא משום הפסקה וגם לפעמים כשאדם הולך לאכול או לב"ה ובודק עצמו ומטפטף מעט אם יש לברך עוד אשאל ענין ברכת התורה אם יש לברך בכל פעם ומה נקרא היסח הדעת אם השינה שאדם רגיל לישן בצהרים או לפעמים שאדם משכים הרבה וחוזר לישן מעט אם נקרא היסח הדעת או לא ואף אם תמצא לומר שנקרא היסח הדעת הא מספקא לי פעמים שאדם סבור לישן ושוכב זמן רב על המטה ואינו יכול לישן אלא הוא כגון נים ולא נים תיר ולא תיר אם צריך לברך או לא.
תשובות הרא״ש · כלל ד׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
