תשובות הרא״ש · כלל ל״ו סימן ד׳ (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

נראה לי אם לא גבתה חמותו כתובה ובאה לגבות ממלות בעלה חייב ראובן לישבע שלא היה חייב לבעלה כלום ומה שטוען שמחלה לא שייך כאן מחילה דאינה יורשת בעלה אלא גובה כתובתה מנכסי בעלה ובעוד שלא גבתה חובות בעלה לא זכתה בהן ואין כח בידה לא ליתן ולא למחול ועל הנ' זהובים שטען שמעון חמיו גבה משלו בחוב יתבע היורשין לדין ואין לה עסק בחובות שהיה בעלה חייב אם היה שטר בידו היה גובה קודם שתגבה כתובתה ובדברים בעלמא אין לו עסק עמהם ועל המאה זהובים שטען שהיא חייבת לו אם מכח בעלה תובע אין לו עסק עמה כדמפרש ואם הוא טוען שהיא חייבת תשבע שאינה חייבת לו ושלום כנפש אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.