תשובות הרא״ש · כלל ל״ד סימן ג׳ (ב׳)

תשובה יראה לי כיון שהקנין היה על מנת שיכתבו אלו השטרות ויהיו בנאמנות ביד אחד מן העדים בתנאי המפורש והיא חזרה בה קודם שבאו השטרות ליד הנאמן נתבטל כל הענין ולא יכתבו אלו השטרות כלל ודמיא הא מילתא להא דאמרינן בפרק המוכר את הספינה (ע"ז) שלש שטרות הן וכו' על מנת שתכתבו לו את השטר נתבטלה זכיית השדה לכן בנדון זה תלוי קנין השטרות בנתינתן ליד נאמן והיא חזרה בה שלא לתתם ביד נאמן ומזה יכולה לחזור בה כי לא היה הקנין על זה ואף קנין לא היה מועיל בו כי קנין דברים הוא כי הא דריש ב"ב (ג’) בשקנו מידו ופריך כי קנו מידו מאי הוי להדרו ביה דקנין דברים בעלמא הוא מה שהקנה לחלוק הילכך כיון שחזרה בנתינת השטר ליד נאמן נתבטל גם צווי כתיבת השטר ויש מקשים מההיא דחוזר בזה ובזה אמאי יכול לחזור יכתבו השטר בעל כרחו ויתקיים המקח מידי דהוה אשאר תנאים דעלמא דאלו זכו בשדה זה לפלוני על מנת שתתנו לו מאתים זוז לא מצי למהדר ביה למימר לא תתנו ולא תתקיים המקח אלא בעל כרחו יתנו לו ויתקיים המקח למפרע דקיי"ל כל האומר על מנת כאלו אומר מעכשיו דמי ומתרצינן שאני הכא שהשטר הוא חובתו ואין יכולין לכתוב השטר לחובתו בלא רשותו והיכא דעשאן שלוחין לכתוב השטר גם הוא יכול לבטל שליחותן גם בנדון זה נתינת השטר ליד הנאמן הוא חובתה והיא עשאתן שלוחין לתתו בידו וקודם שבא לידו היא מבטלת שליחותן וכיון שנתבטלה שליחות נתינת השטר ליד הנאמן נתבטל גם צווי כתיבת השטר דהא בהא תליא ושלא כדין נכתב השטר וחספא בעלמא הוא ועוד יש פנים אחרים לבטל כל הענין מטעם אסמכתא דבעינן קנין בב"ד חשוב כמו שפסקו ר"ח ור"ת ז"ל ור"י ז"ל וכאן לא היה בית דין חשוב וגם אפשר שלא היו העדים חשובין לידע כל דיני אסמכתא ואף אם היו ג' לא היה מועיל, והנראה בעיני כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.