תשובות הרא״ש · כלל ל״ב סימן ח׳ (ג׳)

ויש רוצין לומר שיש להן דין עוברת על דת להפסיד כתובתה ואמת הדבר כי עוברת על דת ואף על גב דמאהבה ומיראה פטור ממיתה מכל מקום חייב אדם למסור נפשו על קידוש השם ועוד דפר"י עבודת כוכבים שאין דרך לעבדה אלא מאהבה ומיראה ואין צריך להאריך בזה מ"מ נראה לי דלא הפסידה כתובתה דלא מיקריא עוברת על דת משה אלא בדברים שמכשלת בהם הבעל כדברים המפורשים במשנה (כתובות ע"ב) מאכילתו שאינו מעושר ולא קוצה לו חלה ונודרת ואינה מקיימת ומשמשתו נדה תדע לך דקאמר בגמרא בנודרת ואינה מקיימת דאמר מר בעון נדרים בנים מתים אלמא בשביל העון שאינה מקיימת נדרה לא מיקריא עוברת על דת להפסידה כתובתה אלא שגורמת תקלה לבעלה שבניו מתים ובגמרא ירושלמית מפורש היטב דגרסינן בירושלמי על ההיא משנה ניחא כולהון דאית ליה בהון נודרת ואינה מקיימת מה אית בה יכיל מימר אי איפשי באשה נדרנית שקוברת בניה דוקא דת משה ויהודית דקתני במתני' אבל אכלה חלב נבלה דם אפי' למ"ד מומר לדבר אחד הוי מומר לכל התורה כולה אינה חשודה על אלו שאימת בעלה עליה כדאמרינן גבי עבד אימת רבו עליו ולא מגרש לה אלא בכתובתה אמנם יש לדקדק שמא גם בדבר זה תקלה לבעלה שמא לבנים אשר תלד וגם שמא לא יהיה רשאי להיות עמה במקום שיפדוה שיכירוה מיהו נראה לי שלא הפסידה כתובתה דמסקינן בסוטה פרק ארוסה (כ"ה) דעוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה אלמא היכא דעברה על דת כמה פעמים ולא התרו בה אם תעבור על דת תפסידי כתובתך לא הפסידה והנראה לי כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.