תשובות הרא״ש · כלל ל״ב סימן ח׳ (ב׳)

ונראה לי שמותרות לבעליהן אף על גב דתנן בפ"ב דכתובות (כ"ו) האשה שנחבשה בידי גוים על ידי ממון מותרת לבעלה על ידי נפשות אסורה לבעלה ופי' רבינו תם אסורה לבעלה אפילו לישראל דחיישינן שמא נתרצית להבעל כדי למצוא חן בעיניהם שלא יהרגוה הא ליכא למיחש שהרי בשעת הגזרה קודם שחזרה לדתם אף אם היתה מתרצית ליבעל לא היתה ניצולת בכך ואחרי שהוחלפה הדבר ידוע שיש לה שלום יותר משאם היתה גויה ואף לאנסה אינן רשאין הילכך ליכא למיחש שמא נתרצית ואין לומר אחרי שהוחלפה ואוכלת ושותה עמהם ג"כ הפקירה עצמה להם כי הדבר ידוע שלבם לשמים אלא שמאימת מות החליפו ודמי להא דאמר רב יהודה (כתובות נ"א) הני נשי דגנבן גנבי שריין לבעלייהו והא קא ממטו להו נהמא מחמת יראה והא קא משלחן להו גירי מחמת יראה אי שבקו ואזלו לנפשיהו ודאי אסורים אלו הנשים הנה הדבר ידוע ונראה שמיד שמוצאות מקום לימלט אינם מתאחרות אפי' רגע אחד ואף על פי שנתיחדו זמן גדול בין הגוים קיי"ל שאין אוסרין על היחוד הילכך נראה לי שמותרות לבעליהן.