תשובות הרא״ש · כלל ל״ב סימן ג׳ (ב׳)

יפה התרית בו כיון שאמר בפני נכתב ובפני נחתם כדתנן בפרק שני דיבמות (כ"ה) המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם שלא ישא את אשתו ואעפ"י שנכתב ונחתם ונתן הגט בעיר אישביליא מכל מקום לא נתקיימו חתימות אצל ב"ד שהיו בעיר בשעת נתינת הגט כיון שהעדים לא היו מצויין בעיר בשעת נתינת הגט לא היו מסכימים בנתינתו בלא קיום החתימות אם לא שאמר בפני נכתב ובפני נחתם נתקיים הגט אלא על ידו ואדיבוריה סמכינן ואסורה לו ואפילו היו העדים בעיר בשעת נתינת הגט כיון שלא היו במעמד נתינת הגט היה צריך השליח לומר בפני נכתב ובפני נחתם כדאמרינן בפ"ק דגיטין (ו’) רבה בר אבוה מצריך מערסא לערסא רב ששת משכונה לשכונה ורבא מצריך באותה שכונה ופריך והא רבא הוא דאמר לפי שאין מצויין לקיימו ומשני שאני בני מחוזא דניידי פי' וילכו לדרכם מכירי החתימות בטרם תודע הליכתם לבני ערסא אחרת ולא תוכל האשה לקיים חתימת העדים הילכך צריך השליח לומר בפני נכתב ובפני נחתם וכתב ר"ת ז"ל דהאידנא דכל המקומות ניידי לפי שאין לנו נחלות שדות וכרמים וכל אדם טרוד בעסקיו ואפילו נכתב ונתן הגט בעיר אם לא נתקיים בשעת נתינה צריך השליח לומר בפני נכתב ובפני נחתם הילכך השליח אסור לישאנה והמתירים לא יפה כיוונו ועוד אני אומר שצריך להוציאה ואף על גב דמיבעי לן בפרק שני דיבמות (כ"ה) כנס מהו שיוציא ומסיק שלא יוציא הני מילי כנס בדיעבד אבל אם עבר על התראת ב"ד וכנסה מפקינן לה מיניה ועוד מכין אותו מכת מרדות ואף אם יאמר לא עברתי על התראת בית דין כי אחרים התירוה לי לאו כל כמיניה חדא שהדבר ידוע שאין באישביליא ובכל פרובינציא אדם שיוכל לחלוק על הוראתך אף כי אם היית אתה מיקל והם מחמירים היה לו לשמוע לך כל שכן שהם מקילים לא היה לו לזלזל בהוראתך וראוי לנזיפה ומוציאין אותה ממנו ושלום כנפש דורש טובתך אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.