תשובות הרא״ש · כלל ל״ב סימן ט״ו (ב׳)

תשובה נראה לי שמותרת להיות עמו בבית דמה שיצא עליה קול שנתיחדה עמו בעודה אשת איש לא נאסרה עליו אחר שגרשה בעלה בשביל אותו קול דאף על בעלה לא היתה נאסרת בשביל קול כדאמרינן בפ"ק דכתובות (ט’) דאין האשה נאסרת על בעלה אלא בעידי זנות או בעד א' אחר קינוי וסתירה ואמר נמי בשילהי גטין דלא חיישינן לקלא דבתר נשואין וכיון דלא נאסרה לבעלה אף לבועל אינה נאסרת דדרשינן ונטמאה ונטמאה א' לבעל וא' לבועל דכל היכא דאסורה לבעל אסורה לבועל וכל זמן שלא נאסרה לבעל לא נאסרה לבועל וזהו הדין אם אומרת שלא בא עליה אבל יש להזהירו ולומר לו פלוני הוי יודע שאם באת עליה אסורה דלגבי דידיה הוי כעדים אעפ"י שלא נאסרה על הבעל בידיעתו מ"מ הויא חתיכא דאיסורא אגבי דידיה וראיה מכתובות (ט’) דקאמר ואם תאמר מעשה שהיה מפני מה לא נאסרה ופרש"י והלא הכל יודעין שבא דוד על בת שבע ומקשי' עליו והיאך ידעו שבא עליה באותה שעה מסתמא לא בא עליה בפרהסיא אלא שלח אחריה והביאה בתוך ביתו ומפרשינן מפני מה לא אסרוה והלא ידע דוד שבא עליה ולגבי דידיה כעדים מעידים בדבר ואם הוא יודע שבא עליה אסור שתדור בביתו כמו אשה שנתגרשה ונשאת לאחר אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.