שאלה את זה שלחנו אליך מורי הרב ר' חיים פלטיאל על אשר קבלנו ממר והר"ם במז"ל לנקות המקוה שכבר היו כשרים לדלות המים בכלים נקובים כשפופרת הנאד כי אז אף אם ישאר מחמתה הרבה קלוח מים חיים שלא יוכלו ליבש המקוה שלא ישאר בו ג' לוגין כשר כי בטל מתורת כלי ואין כאן שאיבה. ועתה באנו לשאול אם מקוה שחופרין אותו לכתחלה ומתקנין היסוד ומחמת החפירה שמשימין עפר ומים בכלים שאינם נקובים וחוזרין ניצוצות לתוך המקוה והיו שאובין וטרח גדול הוא לכלות המים ולהסירם ע"י סדינין וגזים נגנב שלא ישאר שאובין וגם פעמים שאי איפשר מפני קלוח מרובה אם יכולין להשים עפר כ"כ הרבה במקוה עד שילכו בתוך המקוה בדריסת הרגל בלא מים ויחפרו אז העפר ויעסקו בו הכל בכלים נקובים כי מאחר ששמו כ"כ עפר עד שנתיבשו כל המים שהולכים עליו בלי מים אומר כל השאובין נתבטלו ונעשו כארעא סמיכתא או נאמר שהמים שתחת העפר חוזרין והם היו שאובין ולא נבלעו יפה בעפר ושלומך ישגא לעד כנפש אברהם ברבי אלעזר הלוי יואל תלמידך ברבי ברוך ז"ל.
תשובות הרא״ש · כלל ל׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
