נשאו שלום רב הכותב והמכתב הכהן והלוי דעו שהמקוה כשר כי מה שאמרו צנור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה היינו דוקא בצנור שיש בו ד' לבזבזין כדתנן בפ"ד דמסכת מקואות המניח טבלא תחת הצנור אם יש בה לבזבזין פוסלת את המקוה ואם לאו אינה פוסלת או אף אם אין בה לבזבז וחקק בו לקבל צרורות כדתנן החוטט בצנור לקבל צרורות בשל עץ כל שהוא ובשל חרס רביעית ואחרי שמקלח מן המעיין לצנור ואפילו היו בו ד' לבזבזין המקוה כשר כדתנן בפ"ה מעין שהעבירו על גבי שוקת פסול העבירו על גבי שפה כל שהוא כשר חוצה לה אלמא אין המים נפסלים ע"י השוקת אף על פי שבתוך השוקת פסול כשיצאו לחוץ כשרים להטביל בהם ע"י חבור שמחוברים למעין ואפילו בתוך השוקת היה כשר להטביל מאחר שהוא מחובר למעין כדאיתא בחומר בקדש (כ"א) שמטבילין בתוך כלי שיש בפיו כשפופרת הנאד אלא שחכמים אסרו בכלים קטנים כדמפרש רבינו שמשון.
תשובות הרא״ש · כלל ל׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
