ולענין הלואה בחול המועד אף על פי דדמי הלואה לפרקמטיא אינו דומה לגמרי כי בקניית פרקמטיא יש טורח גדול בשויי הדקדוק של מקח ומתוך טרדתו ימנע משמחת יום טוב וגם לפעמים יקנה ביוקר ויצטער ואם ימכור במועד לפעמים שמוכרה בפחות ממה שקנה ואיכא צערא אבל במלוה ברבית שמחה היא וגם ליכא טרחא כולי האי והילכך הקלו בה והתירו על ידי שמוציא הריוח של אותה השבוע במועד יתר על מה שהיה מוציא אם לא היה לו זה הריוח ומה שכתוב במנהגי ה"ר מאיר ז"ל שלמערופיא שלו היה מלוה בחנם אותה שבוע כדי שלא יסורו ממנו ודבר האבד מותר מאחר שחושב אותו דבר האבד לא ידעתי למה היה מלוה בחנם אפילו בשכר מותר כמו שיירא העוברת, אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
תשובות הרא״ש · כלל כ״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
