תשובה יראה כיון דשרו רבנן למיגד ליה גלימא ואסא כל שכן לעשות לו ארון דקבורת חמור הוא להטיל מת על קרקע בלא ארון ודוקא בצנעא אם אינו מת מפורסם ואפילו בחולו של מועד אמרינן דוקא וארון עם המת בחצר ומיהו רבינו תם ז"ל אוסר לעשות צרכי המת על ידי ישראל ביום טוב שני ולא נהגו העולם כמותו וגם רבינו יצחק הזקן ז"ל פסק להתיר ובשאלתות דרב אחאי כתב היכא דשכיב שיכבא ביום טוב ראשון וליכא עממין למקבריה אסור לישראל למקבריה ביום טוב ראשון ואף על גב דסריח, ביום טוב שני היכא דליכא עממין לאתעסוקי ביה יתעסקו בו ישראל וכן נוהגין באשכנז גוי עושה הקבר והארון אבל תכריכין שאין גוי בקי בעשייתן עושה אותן ישראל ביום טוב שני וגם ביום טוב ראשון ישראל מכתפין אותו עד הקבר ומשימין אותו בקבר דמתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ובלבד שיהא לצורך מצוה כגון קטן למולו, אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
תשובות הרא״ש · כלל כ״ג סימן ב׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.