תשובות הרא״ש · כלל כ״ב סימן ח׳ (י״א)

הדרך הג' שמותר לטלטל ההיתר בעוד שהאיסור עליו ואפילו במניח שנעשה בסיס לו והוא שיהיה בסיס כמו כן לדבר ההיתר והוא ששנינו מטלטלים תרומה טמאה עם תרומה טהורה ודוקא כשהטהורה למטה דלא מצי שקיל להטהורה ודוקא בפירות המיטנפין דאי אפשר למשדינהו ולמינקט תרומה טהורה הילכך מטלטל להו בתוך הכלכלה עד דזריק לכולהו לפתורא ושקיל ליה לטהורה ואכיל לה לפי שכל דבר המוקצה מחמת גופו כתרומה טמאה וכאבן ודבר המוקצה מחמת איסור כנר שהדליקו בו בשבת דאתקצאי לבין השמשות אינו מותר לטלטלו אפילו עם ההיתר כל היכא דמצינו לנעוריה ולמשדיה ולמנקטיה והני מילי לצורך גופו כלומר שאין צריך אלא לתרומה טהורה ואם צריך לכלכלה נמי הרי יכול לנער הכל וליטול הכלכלה כדאמרינן (שבת קמ"ב) לינערינהו נעורי אבל אם צריך למקום הכלכלה דאי נמי מנער למה שבתוכה צריך למקומה מטלטלה עם הכל כיון שנעשית בסיס אף לדבר המותר מותר לטלטל הכל לצרכו וכנונא אגב קטמיה שהתירו (שבת מ"ז) אף על גב דאיכא עליה שברי עצים משום דנעשית הכנונא בסיס לדבר האסור דהיינו שברי עצים ולדבר המותר דהיינו האפר שמותר לכפות בו צואה משום דלא איפשר למינקט קיטמא לחודה אפילו אי שדי ליה מכנונא.