תשובות הרא״ש · כלל כ״א סימן ד׳ (ה׳)

ומה ששאלת אי מהני עירוב בבור מילתא דפשיטא היא אם החצרות פתוחות זו לזו בפתח או שיש חלון רחב ד' על ד' מחצר לחצר למטה מעשרה טפחים או מבית לבית אפילו למעלה מעשרה שיכולין לערב מותרין למלאת מן הבור אבל אם אין פתח או חלון ביניהם אין יכולין לערב ואם הבור בינו לבין הגוי אפילו אין פתח וחלון ביניהם מותרין דלכולי עלמא דירת גוי לא שמיה דירה (ערובין ס"ב) וחצרו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה ואין הגוי אוסר אלא היכא ששני ישראלים דרים בחצר או במבוי והגוי דר עמהם משום גזרה שמא ילמד ממעשיו וגוי לא מוגר משום דחייש לכשפים אבל ישראל וגוי הדרים בשני חצרים ופתח ביניהם מותר להוציא מחצרו של גוי לחצרו של ישראל ואפי' שני ישראלים דרים בחצר אין הגוי אוסר עליהם כיון שאין לו דריסת הרגל עליהם כי לעולם אין הגוי אוסר עד שיהיו שני ישראלים אוסרים זה על זה ואף על פי שיש פתח ביניכם ובין רבי מנחם כיון שאין רבי מנחם אוסר עליכם אם לא ערב עמכם וגם אם ערב עמכם אין רשות הגוי אוסרת עליכם דדוקא ישראל וגוי בפנימית וישראל בחיצונה דיש לגוי דריסת הרגל בחיצונה אוסר אבל במקום שאין לו דריסת הרגל אינו אוסר ושלום אביך אשר.