וכיון שאני ואחי בתפושה אחד ואני אוכל על שולחנו הרי אנו חשובין כחד שהרי ההיא משנה דהאחין השותפין (עירובין ע"ב) אינה מצרכת לערב אלא כשיש דיורין אחרים עמהם וגם בגמרא (שם) מוקמינא לה במקבלי פרס אבל הכא הא איכא מקום פיתא ומקום לינה ועוד תיפוק ליה מטעם תלמיד לפני רבו דקאמר בגמרא (עירובין ע"ג) פשיטא בן אצל אביו וכו' עד תלמיד אצל רבו מאי ת"ש דבי רבי חייא אומרים אין אנו צריכין לערב שאנו סומכין על שולחנו של רבי וכן בתר הכי דבעי רמי בר חמא מרב חסדא האב ובנו הרב ותלמידו כרבים דמו או כיחידים דמו וצריכין לערב או אין צריכין לערב וכו' א"נ נוכל לחלוק דהא דחשבינן האב ובנו הרב ותלמידו כחד היינו לענין שלא יאסרו זה על זה אבל הכא מידי הוא טעמא דר' אליעזר דשרי אלא משום דלא שכיח דדיירי ואב ובנו ורב ותלמידו כל כך שכיחי דדיירי כמו שנים אחרים הילכך איכא למימר דאפי' רבי אליעזר מודה שצריך לשכור ועוד הודיעני אפי' אם אנו חשובין כחד דע כי פתח קטן פתוח מחצרו של רבי מנחם לחצרנו אם חשוב בשביל זה כשנים או לא ושלום בנך יעקב.
תשובות הרא״ש · כלל כ״א סימן ד׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.