תשובות הרא״ש · כלל כ׳ סימן ב׳

ושאמרו לך שאני מתיר כ"ט זיתים של היתר שנפל בו זית של חלב ובקדירה אחרת היו בו ל' של היתר ונפל לתוכה זית של דם ונתערבו יחד אלו שני תערובות ודאי אני מתירן אעפ"י שכל תערובות היה לבדו אסור הותר כשנתערבו יחד בשוגג אי בעית אימא סברא אי בעית אימא מתניתין אי בעית אימא סברא דכל אסור בטל כשאינו יכול לתת טעם בהיתר וטעם דם וחלב אינו שוה הרי שנתבטל טעם החלב בששים וטעם הדם בששים דמה לי איסור המבטל איסור ומה לי היתר המבטל איסור רק שיתבטל טעם האיסור ולא יהא עוד לו ליתן טעם בהיתר ודכוותיה אמרינן בזבחים פרק התערובות (ע"ח) אמר ר"ל הפגול והטמא והנותר שבללן זה בזה ואכלן פטור אי אפשר שלא ירבה מין על חבירו ויבטלנו ש"מ תלת ש"מ איסורין מבטלין זה את זה והשתא אפילו דבר שבטל ברוב איסור מבטל איסור כל שכן דבר שאוסר בנתינת טעם שהאיסור מבטלו כמו ההיתר ואי בעית אימא מתניתין דתנן בפ' שני דערלה הערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה והערלה את הערלה כיצד סאה של ערלה שנפלה למאתים ואחר כך נפלה סאה ועוד של ערלה או של כלאי הכרם זו היא שהערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה והערלה את הערלה וקאמר עלה בירושלמי לאו דוקא מאתים אלא מאה ותשעים ותשע דאילו מאתים ממש כבר נתבטלה הסאה שנפלה למאתים ולא בעי תו צירוף אבל כשנפלה לקצ"ט נאסר הכל וכשנפלה עוד סאה ועוד של איסור מצטרף איסור האחרון עם היתר הראשון והותר הכל וכל שכן דבר שמתבטל בנתינת טעם כדפרשינן לעיל ואתה שלום וכל אשר לך שלום כנפש אשר בה"ר יחיאל ז"ל.