תשובות הרא״ש · כלל כ׳ סימן י״ז

ששאלת על בהמות הרבה שנשחטו ביום אחד ונמצאו מקצתן טרפות וכל הריאות כשרות היו תלויות במוט אחד ונמצאת ריאה אחת ביניהם שהיתה סרוכה מאונא לטרפשא דכבדא ועתה נולד ספק בכל הכבשים דאיכא למיחש שמא הבודק לא הרגיש באותה סירכה והכשירה שלא כדין ונמצא טרפה אחת מעורבת בין הכשרות או שמא הבודק הרגיש בה והטריף הכבש אלא שאחר כך בשגגת הקצבין נתערבה הטרפה בין הכשרות ובשעה שנמצאת הריאה הטרפה מעורבת בין הכשרות כבר לקחו הרבה אנשים מן הקהל בשר קודם שנולד הספק וכתבת ששאלו לקצבים ואמרו שמעולם לא נתערבו הכשרים עם הטריפה הלשון הזה יש לפרשו בשני דרכים הא' שאמרו הקצבים ח"ו לא יצאה שגגה זו מתחת ידינו לערב טרפה בין הכשרות אלא הבודק שגג ונתנה לנו בחזקת כשרה ועל דרך אחרת שלא שגגו לא הם ולא הבודק אלא שבשגגה נתערבה ריאה טרפה בין הכשרות ועוד כתבת ששאלו לבודק ואמר שהיה יודע באותה סירכא ובשגגה נתערבה אותה ריאה טרפה בין הכשרות ומעולם לא היתה ערבוביא בין הכבשים וכתבת שנפלה מחלוקת ביניכם יש אומרים שכל הכשבים שנמכרו קודם שנמצאת הסירכא ושעודן בבית המטבחים כלן טרפות מפני חשש התערובות ויש אומרים שכל בשר הנמכר קודם שנולד הספק מותר והבשר הנשאר בבית המטבחים אסור ואתה אמרת שהכל בחזקת כשרות כי ה"ר אהרן רבך פירש בפרק גיד הנשה (ק’) דהא דאמרינן דחתיכה הראויה להתכבד בפני האורחין דאינה בטלה היינו כשנתבשלה החתיכה הראויה לכבד בה אורחין אבל בחתיכה חיה ואפילו כולה בהמה חיה בטלה ברוב.