תשובות הרא״ש · כלל כ׳ סימן ט״ז

ילמדני אדוני אבי מורי ורבי היאך אתה נוהג הלכה למעשה גבי בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה וכו' (חולין ע"ו) אי כרש"י ז"ל דפסיק כרב יהודה אמר רב דאמר בארכובה הנמכרת עם הראש וכן פסק בספר התרומות או כרבינו תם ורבינו יצחק ברבי יהודה שפסקו כעולא ורב פפא דאמר בארכובה העליונה וכן פסק רב אלפס ורמב"ם ז"ל ולפי זה מה שאתה מדקדק מרישא לסיפא קאי אארכובה העליונה כי ממנה ולמטה כל מקום שנחתך כשר זולתי צומת הגידין דאיכא למימר דהשתא קמה דיוקא דרישא וסיפא דלרב פפא דמפרש מתניתין למטה מן הארכובה ומצומת הגידין קאי דיוקא דלמטה ולמעלה אועצם האמצעי וניחא דבמקומות יש בצומת הגידין טרפה ולמעלה הימנו באותו עצם עצמו כשר ועוד הבינני מה שקשיא רישא לסיפא לפי מה שאומר ארכובה הנמכרת עם הראש דהיינו כל התחתון א"כ מה אתה קורא בארכובה עצמה על כן צריכין אנו לפרש מהארכובה ולמטה מן התחלת הארכובה ולמטה מן הארכובה ולמעלה מן התחלתה ולמעלה ואין דבר מבדיל ביניהם שנוכל לדקדק וכן אנו צריכין לפרש לעולא מן הארכובה ולמעלה ממקום חבורו לעצם האמצעי ולמעלה וראיתי לרבינו אבי העזרי שכתב בספרו זה לשונו בין פרק הקטן לאמצעי יש עצם קטן המחברם ונקרא קפץ התחתון ובלשון משנה בבכורות ערקום והיינו ארכובה ובין האמצעי לשלישי בחבורו גם שם יש עצם קטן והיינו ארכובה עליונה ועליו אמרו חכמים ז"ל כנגדו בגמל ניכר ובולט עכ"ל לפירושו יש לדקדק כאשר כתבתי לפי פסק רש"י ז"ל דלפי' התוספות ניחא רישא וסיפא כדפרישית לעיל אף כי נוכל לפרש למעלה ולמטה דאנחיהו אראש הערקום או אסופו ולא יקשה רישא אסיפא ומה שכתבת דאזלינן לחומרא וטרפינן בארכובה עצמה איכא למיחש דחומרא דאתי לידי קולא הוא גבי הא דאמרינן ביבמות (ק"כ) מן הארכובה ולמעלה תנשא ומן הארכובה ולמטה לא תנשא ואי אזלינן לחומרא הכא והכא הוי תרתי חומרי דסתרי אהדדי ונא אדוני אבי תדקדק בדברי והשיבני באר היטב להעמידני על נכון בפסק ההלכה וכבר בא מעשה לידינו בענין נשבר העצם ולא ידעתי כמי אתה נוהג לפסוק בהא דהא בהא תליא לפירוש רבינו שלמה ז"ל נשבר העצם האמצעי ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו זה וזה אסור ולפסק התוספות הבהמה מותרת ואין הבהמה אסורה אם לא בעצם השלישי הוא בוקא דאטמא וכן פסק רבינו אבי העזרי ז"ל וכן כתב משם זקנו ומשם רש"י ז"ל שחלקו בין עוף לבהמה דבבהמה אם נשבר העצם האמצעי ואין עור ובשר חופין את רובו הכל אסור ובעוף רק האבר אסור וכן השיב רב האיי ור"ח ז"ל ובסוף כתב ולפי דעתי דין בהמה ועוף שוה אי כרב יהודה לחומרא אי כעולא לקולא והודיעני מה חילוק יש באגרמה ולגאו ובין מעילוי ערקומא ושוב ראיתי לאבי העזרי שכתב צומת הגידין דין פסיקתן מתחיל עילוי ערקומא שהוא התחלת עצם האמצעי לדבריו במאי פליגי רבה ורב הונא ורב אסי שאם נתפרק עצם האמצעי מן התחתון או מן העליון אם יש לו דין דנשבר ואם נשבר גף העוף סמוך למקום חיבורו אם יש לחוש לנקיבת הריאה להצריך בדיקה ולי נראה ששמעתי ממך שאין לחוש אמנם ראיתי באבי העזרי מחלוקת בזה ושלום כנפש בנך יחיאל.