עוד ילמדני אבי מורי ורבי היכא דלא בדק הסימנין אחר השחיטה דאמרינן דהוי טרפה או נבלה משום דרב הונא דאמר בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת אמאי לא אזלינן בתר רובא הא קיי"ל רובא וחזקה רובא עדיף ומוציאין הדבר מחזקתו גבי סנהדרין ופרה אדומה וכיוצא בהן וראיתי לרב אלפסי ז"ל שכתב גבי הרי שמצא תרנגולת שחוטה וכו' התם כגון דאתיליד בה רעותא כלומר בהמה בחייה בחזקת איסור אבר מן החי עומדת [אלמא רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ואי קשיא לך הא דאמר רב הונא בהמה בחייה בחזקת כו'] ואם נולד בה ספק ריעותא בשחיטה תעמוד על חזקתה ואסור אבל הכא כיון דקיי"ל דרוב מצויין וכו' אין כאן ספק ריעותא ואיני מבין החלוק וכתבו התוספות גבי טרפה ואסורה באכילה משום דרוב שוחטין שפיר ולא מיתסר מדאורייתא לא החמירו לעשותה נבלה הרי דאזלינן בתר רוב במקצת ושוב מצאתי באבי העזרי שכתב ואם לא בדק אסורה באכילה כיון שאינו יודע אם יפה שחט אם לאו כשאנו שואלין אותו אסורה אבל אי ליתיה קמן כיון שלא ראינו ריעותא לא בשחיטה ולא בסכין סמכינן ארוב מצויין וכו' דמסתמא בדק הסימנין אחר השחיטה.
תשובות הרא״ש · כלל כ׳ סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.