תשובות הרא״ש · כלל י״ט סימן י״ג (ב׳)

תשובה נראה לי דחמרא שרי וראיה מפ"ב דע"ז (ע’) ההוא ישראל וגוי דהוו יתבי בארבא ושתו חמרא שמע ישראל קל שיפורא דבי שימשי קם סליק אמר רבא חמרא שרי מימר אמר גוי השתא קא מדכר ליה לחמריה ואתי ואי משום שבתא האמר לי איסור גיורא כי הוינא בארמיותא אמינא יהודאי לא נטרי שבתא כמה כיסי אשתכחי בשוקא וכל שכן בנדון זה דשרי דמימר אמר גוי השתא מדכר ישראל שלא סגר במפתח ואתי ולא מיבעיא אם לא הודיע לגוי שהוא מפליג דשרי דמימר אמר השתא אתי כל שעה ושעה ומירתת אלא אפי' הודיע לגוי שהוא מפליג דמימר אמר גוי כשיזכור ישראל שלא סגר במפתח ישוב לביתו ויסגור ומירתת גוי וההוא עובדא דישראל וגוי דשתו חמרא אף על פי שהיין היה עומד בכלי פתוח אצל הגוי והישראל לא נכנס כל השבת תוך הספינה שרינן ליה ולא חיישינן דילמא נגע משום דמירתת גוי דילמא אתי ישראל כל שכן בנדון זה שהיה אוצר היין סגור בבריח והחביות מגופות ושרוקות בטיט וישראל דרים בעיר דשרי ועוד דאמרינן התם (ע"ז ז) ההיא מסוביתא פי' מוכרת יין שמסרה מפתחה לגויה אמר רבי יצחק בן אלעזר כי אתא רב דימי אמר עובדא הוה בי מדרשא ואמרי לא מסרה לה אלא שמירת מפתח בלבד ונתפסת כגנב על הכניסה וחמרא שרי ומהך עובדא התיר ר"ת ז"ל לישראל שהניח יין במרתפו והלך לעיר אחרת להיות שם במועד ונתן המפתח של המרתף לגויה שהניחה בביתו לשמור הבית ואי משום יום טוב הא אמרי גוים דיהודאי לא מנטרי שבתא ולא דמי למניח יינו בעיר של גוים בלא מפתח וחותם דהכא גוים אחריני מרתתי מן השפחה והיא מרתתה מגוים אחריני שמא יאמרו לישראל שנכנסה אשר בה"ר יחיאל ז"ל.