תשובות הרא״ש · כלל י״ח סימן י״ב (ב׳)

תשובה אומר אני שמעון יכול ליתן הגט לאשת ראובן ולא נפסל הגט במה ששלחו לשמעון ע"י גוי כיון שלא עשה את הגוי שליח ליתן גט לאשתו דלהך מילתא ודאי פסול גוי להיות שליח להולכה לתת את הגט ליד האשה להתגרש בו כדתנן פ"ב דגיטין (כ"ג) הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ונכרי והיינו להביא הגט ליתנו לאשה להתגרש בו ומפרש טעמא דסומא לפי שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם והאי טעמא לא שייך אלא בשליח הולכה שנותן הגט לאשה מדקאמר בההיא שמעתין בעי מיניה מרבי אמי עבד מהו שיעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה אמר ליה מדקא פסל לגוי מכלל דעבד כשר אלמא פסול דגוי איירי דוקא בשליחות קבלה או הולכה דכיון דגוי לאו בר היתרא הוא מיפסיל בשליח שהאשה מתגרשת במעשה שלו כיון שאין הגוי בתורת גטין וקידושין וגם דבעינן שלוחכם בני ברית אבל להביא את הגט ליד המורשה לגרש בו את האשה אפילו כתבו על הפיל ועל הקוף והוליכו או ביד עוף הפורח לא מיפסיל הגט בהכי דלאו שליחות הוא מי שמביא את הגט ליד המורשה אלא דוקא שליח הולכה לגרש בו את האשה או שליח קבלה דדרשינן מושלח שהבעל והאשה יכולין לעשות שליח והיינו להולכה ולקבלה ולהאי שליחות דוקא הוא דמפסיל לגוי דכל מידי דלא בעיא שליחות כשר הגוי דהא לרבי מאיר דאמר עדי חתימה כרתי גוי כשר לכתוב את הגט והיינו טעמא משום דלא בעיא שליחות לכתיבה מדמכשרינן חרש שוטה וקטן לכתיבת הגט בשגדול עומד על גביו ואי הוה בעיא שליחות לכתיבה מאי מהני שגדול עומד על גביו אכתי חרש שוטה וקטן לאו בר שליחות הוא ומדמכשיר רבי מאיר גוי לכתיבת הגט כ"ש דמשמע מיניה דמותר להוליך את הגט ליד המורשה דלא עביד אלא מעשה קוף בעלמא ומיניה לגבי מילה אף על גב דרבי יהודה בעי מילה לשמה מכשיר בעובד כוכבים (ע"ז כ"ז) משום דלא שייך ביה שליחות.