תשובות הרא״ש · כלל י״ז סימן י׳ (ב׳)

וזו תשובתו לולי אהבתך אלופי יקירי שארי ה"ר יעקב לא הייתי נזקק להשיבך כי איני רגיל להשיב כי אם לדיינים וגם כי נתנכרו מעשיו לאביו שבשמים מצוה לבטל מעשיו ולא תסוב נחלה, הנה כתב רבינו יהודה הכהן בספר הדינים תשובה אחת לרבנא משולם בן רבינו קלונימוס שמשומד אינו יורש את אביו וז"ל כי אשתמד לא איקרי זרעיה ולא ירית ליה לאבוה כדכתיב להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך וגו' וכתיב ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך וגו' וכתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי מי שזרעו מיוחס אחריו יצא משומד שאין זרעו מיוחס אחריו עכ"ל ונראה לי דאסמכתא בעלמא היא וקרא מיירי בדין כהונה עשרה כהנים שהיו עומדים ופירש אחד מהם ובעל דמשומד אעפ"י שחטא ישראל הוא ובנו הוא לכל דבר ופוטר את אמו מן היבום אבל קנס הוא שקנסוהו חכמים ואסמכוה אקראי וכיון שאינו יורשו לאלתר כשמת אבי המשומד זכתה בת המשומד בנכסי אבי אביה ולא היה למשומד זכייה בהם ומתנתו אינה מתנה כלל וכן איתא בפרק מי שמת (קנ"ט) בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו בנו מוציא מיד הלקוחות וזו היא שקשה בדיני ממונות דאמרינן ליה אבוך מזבין ואת מפקת מאי קושיא לימא אנא מכח אבוה דאבא קאתינא ועוד קאמר התם (ב"ב ק"נ) בכור שמכר בכורתו בחיי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות דקאמר מכח אבוה דאבא קאתינא ובמקומו קאימנא ועוד ראיה מכתובות (י"א) דלא ירית לאבוה ואי ס"ד משהגדילה יכולה למחות יהבינן לה קנס דאזלה ואכלה בגיותה אלמא קנס דאורייתא לא יהבינן לה בגיותה ה"ה ירושה ובנדון זה מאחר שהפקיעו חכמים ירושתו עמדה הבת במקומו וזכתה בנכסי אבי אביה וכל טצדקי דמצו למעבד ביהדות וגיות להעמיד הנחלה בחזקתה אין עונש בדבר, ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.