תשובות הרא״ש · כלל ט״ו סימן ח׳

כל ת"ח שתורתו אומנותו ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי והוגה בתורה תמיד ואינו מבטלה להתעסק בדברים בטלים אך לחזור אחרי פרנסתו כי זו היא חובתו כי יפה ת"ת עם דרך ארץ וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון ובכל עת לבו על גרסתו ובגמר מלאכתו חוזר מיד לבית מדרשו והוא נאה דורש ונאה מקיים ולא סאני שומעניה הוא בכלל רבנן כי הכניס צוארו בעול זה תורה ואין להטיל עליו עול משא מלך ושרים כההיא דב"ב (פ"ק ח) רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא ארבנן אמר ליה רב נחמן בר רב יצחק עבר מר אדאורייתא אדנביאי ואדכתובי אדאורייתא דכתיב אף חובב עמים כל קדושיו בידך וגו' אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע אפי' בשעה שאתה חובב עמים כל קדושיו בידך והם תכו לרגליך ישא מדברותיך תני רב יוסף אלו ת"ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה לישא וליתן בדבורו של מקום אדנביאי דכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים אמר עולא כל הפסוק הזה בל' ארמי נאמר אם כולם יתנו בגוים עתה אקבצם ואם מעט ויחלו ממשא מלך ושרים אדכתובי דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם ואמר רב יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זה כסף גולגלתא והלך זו ארנונא ותו גרסינן התם (ב"ב ח) ההוא דמי כלילא דשדו אטבריה אתו לקמיה דרבי אמרו ניתבו רבנן בהדן אמר להו לא ערוקינן ערוקו ערוק פלגא שדיוה אפלגא אתו לקמיה דרבי אמרו ניתבו רבנן בהדן א"ל לאו ערוקינן ערוקו ערוק כולהו פש ההוא כובס שדיוה אכובס ערק ההוא כובס בטל כלילא אמר רבי ראיתם שאין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ ורואה אני בדורות הללו לדון ק"ו שהרי בימי חכמי הגמרא שהיו נמצאים תלמידי חכמים לאלפים אעפ"כ היו פטורין מכל מיני עולין ומסין וארנוניות כל שכן בדורות הללו שאינם נמצאים אחד מעיר וב' ממשפחה שיש לפוטרו מכל מיני עולין ((בנוסח אחר) ומסיו מוטלין על הצבור שישלמו בעדו).