תשובות הרא״ש · כלל ט״ו סימן ב׳

ששאלתם שאמרה הגיורת בשעת צואתה נכסי לשמעון ולאשתו ועוד אמרה כך וכך יתן שמעון ליתומה פלונית עתה טען שמעון אם זו החזקה קיימת שהחזיק ראובן כבר זכיתי אני בנכסים אחרים שכבר החזקתי בהם ואיני רוצה לקיים צואת הגיורת שאמרה שינתן ליתומה יראה לי שאין הדין עם שמעון מאחר שהיה אפוטרופוס של היתומה לשמור ממונה והיתה כונתו לזכות לה כמו שצותה הגיורת ליתן לה הרי כבר זכה לה אלא שעתה נתחדש אצלו דבר ונודע לו שאין בצואתה כלום וכל מי שמוחזק בנכסים זוכה מן ההפקר הוא רוצה לחזור במה שכבר זכה להם ואינו יכול דקיי"ל (ב"מ ח’) המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו ואין יכול לומר אני כונתי לזכות לה במתנה שנתנה לה והיא אינה כלום ומן ההפקר לא כוונתי לזכות לה בהם נמצא שלא זכתה היתומה מעולם הא לאו מילתא היא שהרי מכל מקום כיון לזכות בהם והשאיל להם כחו ורשותו שיזכה להם אם לא יכול לזכות מכח מתנה זכו מן ההפקר כיוצא בזה אמרינן ביבמות (נ"ב) העודר בנכסי הגר וכסבור של גר אחר הוא קנה אף על פי שלא נתכוין לזכות בנכסי גר זה שיהיה בעל הנכסים מ"מ כיון שהיתה כונתו לזכות זוכה אפילו אם הנכסים של אחר וכן בנדון זה כיון לזכות להם באלו הנכסים אם לא יזכו מכח מתנה יזכו מכח ההפקר ושלום אשר בן הרב רבינו יחיאל ז"ל.