ראובן נדר ביום שאעשה דבר פלוני לא אוכל לחם אותו היום ולא מחרתו אם מותר בלילה תנן (נדרים ס’) קונם יין שאיני טועם היום מותר בלילה דהיום משמע עד תשלום היום יום זה אסור מעת לעת דיום זה יום שלם משמע ומיבעי בגמרא (שם) קונם יין שאני טועם יום מהו להיום דמיא או ליום זה דמיא ולא איפשיטא ולחומרא והשתא כיון שאמר אותו היום לאו ליום זה דמיא וליום סתם נמי דמיבעיא ולא איפשיטא לא דמיא דכיון דאמר אותו היום הוי כמו היום דמאי טעמא דהיום דכיון דעמד בו ואמר היום משמע היום שאני עומד בו עד שיפנה הוא הדין אותו היום נמי הכי משמע אותו היום שאעשה בו דבר פלוני לא אוכל לחם עד שיפנה הלכך אסור בו ביום ולמחרתו וליל המחרת מותר אבל לילה הראשונה שבינתיים אסור כיון שהתחיל נדרו לא פקע עד עבור זמנו ואם עמד בלילה והתחיל הנדר אסור בלילה וביום של אחריו ובלילה שנייה (ס"א וביום שלמחרתו)
תשובות הרא״ש · כלל י״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.