יראה לי דההיא דכתובות (פ"ו) מיירי כגון דלית ליה מקרקעי דאי הוה ליה מקרקעי הוה נחתינן לנכסיה דהא רב פפא גופיה דאמר (ערכין כ"ב) פריעת בעל חוב מצוה איהו הוא דקאמר בפ"ק דקידושין (י"ג) מלוה על פה גובה מן היורשין דשעבודא דאורייתא (וכיון דמשעבדי מדאורייתא) נחתיה לנכסיה אלא מיירי דלית ליה מקרקעי אלא מטלטלי והבריחם ואמר לא בעי למעבד מצוה כייפינן ליה בגופיה ומכין אותו עד שיתן כיון דידענא דאית ליה ואינו רוצה ליתן וההיא דהמקבל מיירי דלא אמר לא בעינא למעבד מצוה אלא דוחה את המלוה בדברים וצריך למשכנו בההיא קאמר (שם) דלא יכנס לביתו אלא מנתח נתוחי.
תשובות הרא״ש · כלל י״א סימן ז׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.