תשובות הרא״ש · כלל ק״ח סימן כ״ז (ג׳)

תשובה מה שכתב הרמב"ן דקנה והביא ראיה מן התוספתא ופירש הטעם משום דבעל חוב קונה משכון מטלטלין ומעכשיו כדרבי יצחק אין דבריו נראין לי מטעם שכתבת דרבי יצחק לא אמר אלא שלא בשעת הלואתו ואפילו אי איירי רבי יצחק אף בשעת הלואתו מ"מ לא קנאו להיות שלו אלא להיות עליו כשומר שכר כמו שפירש ר"י (תוס' גיטין ל"ז) נמצא התנאי שהוא מתנה שיהא שלו הוי אסמכתא אלא ודאי אסמכתא הוי ויכול הלוה לפדותו אם ירצה כמו שכתב רבינו מאיר דשייך אסמכתא במשכון מההיא דנותן ערבון וגבי מההוא חמרא והמשליש שטרו וההיא דתוספתא איכא למימר דאתיא כרבי יוסי דאמר אסמכתא קניא אי נמי הא דקתני בסוף הגיעו היינו לענין זה שאין המלוה יכול לחזור בו דסבר וקבל בתורת פרעון אבל לגבי לוה הוי אסמכתא אם ירצה לפדותו דלהסמיכו על דבריו נתכוון והיה בדעתו לפדותו ולישנא דהגיעו משמע דאמלוה דוקא קאי כמו נמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו ומה שכתבת אף אם שייך אסמכתא במשכון המלוה על המשכון או המוכר סחורה וכו' אי הוי אסמכתא או לא פשיטא דהוי טפי אסמכתא כיון שהזכיר מותר כמו אם אוביר ולא אעביד אשלם אלפא זוזי.