תשובות הרא״ש · כלל ק״ז סימן ו׳ (י״ג)

ועתה אני צריך לברר דין הפרעון שיעשה ר' ישראל בן אלחדיד לרבי שלמה בן אלבגיל ואיך יהיה הפרעון כי הדבר ידוע שכל החובות הכתובים בפנקס הם מממון שנתן רבי שלמה לרבי ישראל להתעסק בהן ואחריות העיסקא הוא על כל אחד מהן כפי אשר נוטל חלק בריוח אם פלגא באגר פלגא בהפסד אם שליש שליש אם רביע רביע וקוצב עמו דבר לשכר עמלו והנה חייבתי לרבי ישראל לפרוע לרבי שלמה כל החובות הכתובים בפנקס ודין הפרעון הוא כך כמו שהיו שוות החובות באותה שעה ואין חייב ליתן לו יותר אלא כאדם ששורף שטרותיו של חברו שאומדין בית דין כמה היה אדם נותן באותן שטרות לגבותן הכל לפי אחריות שיש ללוה ולפי טורח הגבייה ולפי מה שהוא הלוה אי גבר אלם הוא או שהוא נוח וטוב כן יהיה פרעון חובות הללו ואם ישיב לי אדם הלא רבי ישראל השיב על טענת רבי שלמה שפרע לו כל השטרות במעות ושטרות שסייע לר' שלמה בגבייתם ונמצא שהודה שגבה כל השטרות של העיסקא כי המעות שהוא אומר שנתן מסתמא לא נתן אותן המעות מממונו כי אין זה דרך המתעסקין שיפרעו מממונן ולואי שיפרע דמי העיסקא כשתבא לידו ונמצא כשאמר שפרע כל השטר הרי הודה שגבה כל השטרות וגם כי אין מאמינין אותו לפרעון זה ומחייבין אנו לפרוע אותו פעם אחרת מ"מ מהניא אמירתו שאמר מה שגבה כל החובות לענין זה שיצטרך לפרוע דמי כל החובות ודמיא הך מילתא להא דאמרינן בפ' שבועת הדיינין (מ"א) ההוא דאמר ליה לחבריה הב לי מאה זוזי דאוזיפתך אמר ליה לא היו דברים מעולם אתו סהדי דיזיף ופרע אמר אביי הא קאמרו סהדי דפרע אנן אמאן נסמוך רבא אמר כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי פי' הא דאמר לא היו דברים מעולם הרי הוא מוכחש שהעדים מעידים שלוה ומה שמעידין שפרע אין עדותן מועלת לו שהרי הוא מכחישן שכיון שאמר להד"מ כאומר שלא פרע וחייב לשלם אלמא חזינן דבמקום דאין דבריו מועילין לו לפטרו אנו מחייבין אותו על פי דבריו ואף על גב דבין לפי דבריו בין לפי העדים פטור דאנו מצרפין יחד דבריו ודברי העדים ומחייבין אותו כי דבריו שאמר שלא לוה כנגד עדות העדים אינה כלום שהם מעידין אותו שלוה ועדות העדים שמעידין שפרע כנגד הודאתו שמודה שלא פרע אינה עדות דפיו בהכחשה והודאתו עדיפא מעדים וכן בנדון זה אף על פי שאין אנו מאמינין לדבריו שאמר שגבו כל החובות ופרע לרבי שלמה מן הטעמים והראיות שכתבתי מכל מקום מהני אמירתו לחייב את עצמו שיפרע כל דמי החובות לרבי שלמה יש להשיב על זה דיד בעל השטר על התחתונה ונפרש פרעון זה שאמר רבי ישראל שפרע לר' שלמה במעות ושטרות וסייע בגבייתן שכך היה הפרעון שדחק את בעלי חוביו לפרוע והוציא מהן כל מה שהיה יכול לפי הזמן שנתקלקלו כל החובות וכל מה שהגיע לידו מכל שטרי החובות הכתובין בפנקס הכל נתן לר' שלמה ובפרעון זה נפטר מרבי שלמה שהרי האמינו תחלה ומסר העסקין לידו שישא ויתן בממונו ויעשה כל מה שהיה יכול לעשות [ואם גבה מה שהיה יכול לגבות ונתנו לרבי שלמה הרי עשה כל מה שהיה יכול לעשות] ונפטר מרבי שלמה בפרעון כזה וכיון שנוכל לפרש שכך היה הפרעון שאומר שפרע לו נמצא שלא נוכל לדקדק שהודה שגבה כל החובות וחזר הדין למה שאמרתי בתחלה שצריך לפרוע שטרי החובות הכתובים בפנקס לפי אומד שווים באומד בית דין.