תשובות הרא״ש · כלל ק״ו סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה ישאו משאות שלומים הנאהבים והנעימים הר"ר יעקב והחכם רבי קלונימוס ששאלתם על ראובן שטען על לאה כלתו שלקחה לו ספרים והוא אינו חייב לה כלום והיא משיבה אין חטפי ודידי חטפי כי היה חייב לי כל נדונייתי ומכרתיו למזונות ולשאר צרכי וטען ראובן נתתי לבני כל הנדוניא והיא השיבה בעלי חסר דעת הוא ואינו בר משא ומתן והיה לך למסור נדוניתי לידי או ליד נאמן אחר ועתה אנו אומרים אם יש עדים שלקחה הספרים חייבת להחזירם לו ולא מהימנא לומר לקחתים בחובי מפני נדונייתי דכל החוטף בפני עדים לא מהימן לומר דידי חטפי ואם אין עדים שראו שלקחה הספרים ואין ידוע כי אם על פי הודאתה אז הדין נחלק לשני דרכים כי מה שכתבתם לעיל והיה לך למסור נדונייתי לידי וכו' מסופק אני אם פירשה שכך היו התנאים בעת הפסיקתא שהיה לו למסור הנדוניא לידה או ליד נאמן או שמא היא טוענת מסברא כך שמחמת שבעלה היה שוטה שהיה לו למסור הנדוניא בידה ולא שהתנו כך בהפסיקתא הילכך לכם הדיינים גלוי איך טוענת ואם אין גלוי לכם תחקרו עדיין איך היא טוענת ואם היא אומרת שכך היו התנאים למסור לידה או ליד נאמן כאשר תשבע ותחזיר לו ספריו אבל אם לא היו התנאים כך אלא מסברא אומרת כך מחמת שבעלה שוטה אין בדבריה כלום כי בשביל זה אינו חייב למסור הממון לידה אלא אביו יברור לו כרצונו רק שיפרנסנה כהלכות בנות ישראל ואם לא יפרנסנה תתבע הבעל לדין ומה שזכתה בדין תגבה מן המחזיק בנכסי בעלה אבל אין לה למשכן חמיה על בנו ולכן אתם הדיינים תוציאו הדין לאמתו על אחד מן הדרכים אשר כתבתי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.