תשובות הרא״ש · כלל ק״ו סימן א׳ (ד׳)

נראה לי בזה דאין חילוק כיון דגבינן מטלטלי ולא פקע שעבוד מן המטלטלין ותפסם לאחר מיתה בכל אשר יוכל לטעון אם תפס בחיי אביהם מהימן נמי עתה ואי תפס בחיי אביהם בלא עדים מהימן לומר כך וכך אתה חייב לי במגו דלא היו דברים מעולם ואף אם הפקיד אצלו בעדים מהימן עד כדי דמיהן במגו דהחזרתי לך דקיימא לן המפקיד אצל חברו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים וכן בנדון זה אי טעין שמעון החזרתי לפקיד הממון נאמן כי טעין נמי היה ראובן חייב לי כך וכך מהימן ואין לומר דהיינו מגו דהעזה [דאלו טען החזרתי לפקיד ידע הפקיד דקא משקר וכהאי גוונא לא איקרי מגו] דהא גבי עזי דאכלי חושלא בנהרדעא אמרינן (ב"ב ל"ו) דיכול לטעון עד כדי דמיהן דמגו דאי בעי אמר לקוחים הם בידי דאע"ג דבטענת לקוחין ידע דקא משקר ובטענת כדי דמיהן לא ידע וכהנה מגו הרבה יש בגמרא אמנם יש פנים אחרים לדין זה כי הפקיד פשע שמסר ממון ראובן ליד שמעון דהוה ליה כשומר שמסר לשומר אם לא עשה מדעת יורשי ראובן וחייב להחזיר הממון ליורשי ראובן נמצא שלא תפס שמעון משל ראובן כלום אלא היורשים תובעים ממונם מיד הפקיד כי פשע בו והשליכו לאיבוד והפקיד חוזר ותובע אותו משמעון אם יש לו טענה על הפקיד יכול לטעון אבל אינו יכול לעכב הממון בשביל שום טענה שיש לו על ראובן ועל יורשיו ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.