תשובות הרא״ש · כלל ק״ד סימן ב׳

עוד ילמדני ראובן שקבל משמעון בגד לארוג חמש אמות בזהוב וכאשר התחיל במלאכה אמר שהמטוה היה גרוע וגזם לו להניח מלאכתו אם לא שיוסיף לו מעות ומפני השינוי זה נדר לתת לו זהוב בד' אמות ועתה הורני אם שמעון חייב התוספת כי מחשיבו כדבר האבד דקיימא לן שוכר עליהם או מטען לא שנא פועל ולא שנא קבלן כי אם היה מניחו כך לא היה מוצא אומן שהיה נכנס למלאכת חברו והוה ליה כדבר האבד ואף אם אינו כדבר האבד יראה שהדין עמו כדאמרינן (ב"מ ט"ו) גבי קבל קמה לקצור בגד לארוג בשתי סלעים ארג חציה והניח חציה דקיי"ל כרבי דוסא דאמר ידו על התחתונה ושמין לו את מה שעתיד לעשות יפה וא"כ מה לי אם הוא שוכר אחר ומנכה לו כפי התוספות מה לי אם מוסיף לו ומנכה לו משלו אמנם קצת קשה לי דאם כן היינו טעות דסיפא בדבר האבד דאמר שוכר עליהן ומטען ובנדון הלז לא נתיקרה המלאכה אלא שמצא עילה לומר שהטוי היה רע ולא היה יכול למהר לארוג כפי רצונו ואין זו טענה הואיל וראהו לעינים היה לו לבדקו קודם וגם דומה למקום שאין שם פועלין לשכור מטעם שכתבתי לעיל דאין אחד נכנס למלאכת חברו.