תשובה כפי הדברים שכתב שפיחת לו מה שהיה מגיע כפי היין שהיה לקהל ופיחתו לו מזה שכר עמלו אלמא משמע שימנו לשניהם כמה יין היה לקהל ומזה יפחת לו כפי שכר עמלו ואם יש עדים לשמעון בדברים הללו ודאי מה שגבה ראובן קודם המכירה ולא הודיעו לשמעון שלא כדין עשה ומקח טעות היה ושבועתו אינה שבועה ויגבה לו כל מה שגבה והשאר יפרע לו דלא שייך הכא ביטול מקח כיון שאינו דבר שהוא תלוי בשומת החפץ אלא לענין זה הוי טעות שיגבה לו מה שגבה והשאר יפרע לו ואם אין עדים בדבר אלא ששמעון טוען כך וראובן משיב שמכר סתם כל מה שהיה לו בו אם שמעון אומר בפירוש שכך אמרו כפי היין שהיה לקהל כמו אומד דעתם ועל זה נשבע לפרוע לו לזמנים ידועים יזהירוהו הדיינים באותה שבועה שכבר נשבע שהוא אמת כמו שטען שאמרו כפי היין שהיה לקהל ומזה פיחת לו כפי שכר עמלו אבל אם שמעון מודה שסתם קנה אלא שהיה סבור שלא גבה ראובן מן המעונא קודם המכירה אם כך היה הענין שהגיע זמן הגבייה של המעונא קודם המכירה על שמעון היה מוטל לפרש ולהתנות שלא גבה ראובן ומדלא פירש הפסיד דברים שבלב אינם דברים אבל אם לא הגיע זמן הגבייה קודם המכירה וראובן קדם וגבה קודם הזמן על ראובן היה לו לפרש ולומר גביתי מקצת ומדלא פירש הפסיד כי שמעון אדעתא דהכי קנה שלא גבה ראובן כיון שלא הגיע זמן הגבייה.
תשובות הרא״ש · כלל ק״ב סימן ו׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · She'elot u'Teshuvot haRosh, Vilna, 1881
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרא״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.