תשובות הרא״ש · כלל י׳ סימן ג׳ (ג׳)

אמנם צריך לידע מהו דין החרמות שהקהל מטילין ומתירין כשרוצין בלא פתח וחרטה ובלא יחיד מומחה או ג' הדיוטות ואם יש להם דין נדרים וחרמים היאך פשטה שגגה זו בכל תפוצות הגולה בארצנו ובצרפת ובכל המקומות שעברתי דבר שתינוקות של בית רבן יודעין אותו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו אע"כ אין הציבור מכוונין לחרם או לשבועה אלא מנדין ומחרימין כל מי שיעבור על גזרתם כחרמו של עכן וכההיא דעזרא יחרם כל רכושו ואפילו אם הזכירו הצבור לשון שבועה אין דעתם אלא לנדות ולהחרים כל מי שיעבור על גזירתם וכן מצינו בפלגש בגבעה דכתיב כי השבועה גדולה היתה לאשר לא יעלה לשם למצפה ותניא בילמדנו וכי שבועה היתה שם אלא ללמדך שהחרם היא השבועה והשבועה היא החרם וכן שבועת שאול לא היתה אלא גזרה ונידוי על מי שיעבור על גזרתו וכן שבועת יהושע ביריחו לא היתה אלא גזרה ונידוי דאי אפשר להשביע את הנולדים לאחר זמן אבל נידוי החרם חל על הדורות הבאים הילכך כיון שתורת נידוי יש לו יש להם כח להתיר החרם.