תשובות הריב״ש · חלק צ״ט סימן ב׳

בזה יש לעיין כי לפי התנאי שהתנה שלא ישא אשה אחרת אם לא ברצונה כבר נראה שהיתה כונתו לרצותה ולפייסה שתתן לו רשות שישא אשה שכבר נראה מענין האשה הזאת שהיתה קלה בעיני' להתרצות בזה שכבר נשאת לו מתחלה בהיותו נשוי אשה אחרת שהיו לו בנים ממנה על דעת לשמשם ולא על דעת לפרות ולרבות עמו כי לא היתה ראויה לכך. וא"כ כל שפייס אותה בדברים ובענינים שאשה כמותה היתה מתרצת בכך כגון שיוסיף לה על כתובתה ויעשה לה ויתורים אחרים ושלא יכניס צרתה לביתה אלא שיהיה לה בית מיוחד ושלא יגרע שארה כסותה ועונתה לפי כבודה ויותר וכיוצא באלו הדברים ועדיין לא נתפייסה ולא נתרצית לו בזה יש לומר שהוא אנוס דומיא דההיא דאמרינן בפ' כל הגט (גיטין ל.) גבי ההוא גברא דאמר להו אי נא מפייסנא עד תלתין יומין להוי גיטא אזל פייסה ולא אפייסה ואמרינן התם בלישנא קמא דסביר' להו יש אונס בגיטין מאי הוה לי' למעבד אטו תרקבא דדינרי הוה ליה למית' לה הא פייסה ולא איפייסה ופי' רש"י ז"ל הא פייסה במה שבידו לעשות וכתב הרמב"ן ז"ל ושמעינן מינה דמאן דמקבל עליה לחבריה לפייסי לפלוני אי נמי דעבידנא לפלוני הכי ואי לא מחייבנא לך מהשת' מאה מנה או שדי נתונה לך מעכשיו ואזל פייסיה ולא אפיים פטור דאונסא הוא עד כאן. וראיתי מן האחרונים ז"ל שכתבו דאפילו ללישנא בתרא דאין אונס בגיטין כיון דקאמ' מי יהיב לה תרקבא דדינרי ולא אפייסה משמע דאי יהב ה תרקבא דדינרי וכיוצ' בו שדרך כל אשה שכמותה להתפייס ואי לא מתפיסה בהאי ודאי יש אונס שלא קבל עליו לפייסה אלא בנוהג העולם וכאונס' דלא שכיח כלל דמי שהוא טענה אפי' בגיטין לכ"ע וא"כ כ"ש בשאר תנאים שיש בהם טענת אונס כגון בנדון זה שאם פייסה במה שדרך אשה שכמותה להתפייסה ולא נתפייסה שפטור דאנוס הוא אבל אם לא פייס אותה כראוי לפי מראה עיני הב"ד ועבר על קבלתו ונשא אשה שלא ברצון רבקה חל עליו הנדוי כפי קבלתו וחייב לנהוג בו נדוי ואין מתירין לו אלא ברצון רבקה כיון שהקבל' היתה לתועלתה כדאמר ליה הקב"ה למשה במדין נדרת במדין לך והתיר נדרך. ומיהו אם הוא רוצה לגרש את רבקה ולפרוע לה כתובתה אז אחר שגרשה נראה שמתירין לו אפילו שלא מרצונה דמעתה מאי איכפת לה אם הוא מקיים מצות פו"ר עם אחרת אחרי שהיא [אינה] אשתו גם אפשר שלא היתה דעתו בקבלה ההיא אלא בהיות רבקה אשתו אבל כל שגרשה כבר נתפרדה חבילה והותר הקשר אלא שלהוציא מידי ספק טוב להתירו אחר גרושין זהו מה שנ"ל ולהיות לבי נשבר בקרבי לפריד' טובה נאבדה לי רחפו כל עצמותי ולא מצאתי ידי להאריך יותר מזה השעור גם להיותי גולה ממקומי ונודד מקני מפחד חיילות אשר היו בארצנו ואימתם תבעתני דמאן דנכתי' חויא חבלא דחיל אף כי אנשי חיל מתולעים מנשרים קלו מאריות גברו השם ינקום נקמתנו מהם ויראנו במפלת' ויאמר לצרותינו די ויגאלנו בקרוב עם כל ישראל חברים נאם נאמן אהבתך העלוב יצחק ב"ר ששת זלה"ה: