תשובה מי שרוצה לקחת אשה על אשתו ויש ספוק בידו לזון ולפרנס את שתיהן אין האשה יכולה למונעו מזה כל שלא התנתה עמו כן בשעת נשואין אבל אם הוא עני ואין ידו משגת לזון ולפרנס את שתיהן יכולה לעכב עליו מלישא אחרת עליה או יוציא ויתן כתובתה כדאמרי' בפ' הבא על יבמתו (יבמות סה.) אמר רבי אמי כל הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה ורבא אמר נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר למיקם בספוקייהו ופסק הריא"ף ז"ל כרבא וכ"כ הרמב"ם ז"ל (פ"ד מה' אישות) וכבר נראה דאפי' רבא לא פליג עלי' אלא היכא דאפשר ליה למיקם בספוקייהו הא לאו הכי עבדינן כר"א ויוציא ויתן כתובה והיכא דאפשר ליה למיקם בספוקייהו ורוצא לישא אחרת הדבר ברור שאינה יכולה לומר תן לי כתובתי או תייחד לי מטלטלין לאחריות כתובה ונדוניא שאין כתובה נגבית אלא במיתת הבעל או בגרושין וכן הדין היכא דלא אפשר ליה למיקם בספוקייהו והוא רוצה לגרשה כדי שישא אחרת והיא אינה רוצה להתגרש אינה יכולה לתבוע נדוניא וכתובה ולא מטלטלין לאחריותן אלא תקבל גיטה ואחר כך תתבע כתובתה ואם אינה רוצה אין מונעין אותו מלישא אחרת עליה וכ"ש אם שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה שמן הדין כופין אותו לגרשה כדתנן בפרק הנזכר (סד.) או ישא אחרת עליה שתהיה ראויה לילד ואם לא רצה להוציא כתב הרמב"ם ז"ל כופין אותו ומכין אותו בשוט עד שיוציא ואעפ"י שלא נהגו עתה בכפיה זו וב"ד מעלימין עין בזה מיהו אם הוא רוצה מעצמו לישא אחרת עלי' אין מונעין אותה ממנו אלא דאי לא אפשר לי' למיקם בספוקייהו והיא רוצה להתגרש יוציא ויתן כתובה אם יש לו ואם אין לו תהיה כתובתה עליו עד שיהי' לו. והנה בא בכאן אדם אחד מעירכם שיש לו שם אשה ואומר שהיא זקנה בלתי ראויה לילד ושהתה עמו יותר מכ"ה שנים ולא ילדה לו מעולם וכן העידו רבים ורצה לישא את בת אחותו ואביה שמו עבאם ובהיותנו נועדים הקהל בשעת קדושין מנעתיו בפני כלם עד שנתחייב בקנין ובכח נדוי ללכת לברשך קודם הפסח הבא ראשון ויגרש את אשתו הראשונה אם תרצה להתגרש ושיתפשר עמה מכתובתה כפי השגת ידו למראות דייני העיר ההיא:
תשובות הריב״ש · חלק צ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
