תשובה ר"ת ז"ל אומר כדבריך שמפרש דהני ז' וו' שהזכירו במסכת סופרים לרבותינו שבמערב וליש אומרים ר"ל שלא שמעו קדיש וברכו דאלו ז' או ו' בין כלם יחלוק עם משנתינו שבפ' בתרא דמגלה (כג:) קתני דאין פורסין על שמע בפחות מי' אבל קשה לדבריו מה שסיימו שם במס' סופרים כלשון הזה ובמקום שיש ט' ששמעו בין ברכו בין קדיש ולאחר התפלה עמד האחד בפני אלו ואומר קדיש או ברכו וענו אלו אחריו יצא ידי חובתו ע"כ גם תלמידי רש"י אמרו משמו שאפי' בשביל א' פורסין ע"ש אע"פ שכל השאר כבר שמעו קדיש וברכו וקדושה ואפי' הוא עצמו קרא את שמע פורס כדי שיאמר קדיש וברכו וקדושה וראיה מלשון מ"ס שהזכרתי ומזה אומרים קצת מרבותינו ז"ל כי מה שהיו נוהגין רבותינו שבמערב הי' אפי' אין בין כלם אלא שבעה או ו' וחולקין על התלמוד בזה וכמו שהתחילו שם א"א קדיש וברכו בפחות מי' רבותינו שבמערב וכו' דאלמא משמע דרבותינו שבמערב חולקין בזה שאין מצריכין בין כלם אלא ז' או ו' ולא קי"ל הכי אלא כמשנ' והרא"ש ז"ל הסכים לדעת רש"י וכ"נ שנטה לזה הר"נ ז"ל בפי' ההלכות:
תשובות הריב״ש · חלק ע״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.