תשובה מענין כפילת הודו הר"ן ז"ל כתב בפירוש משנת היכן היו מנענעין וכו' וז"ל אין מנענעין בהודו לה' שבתחלה אלא פעם אחת אבל בהודו לה' שבסוף שכופלין אותו ש"צ והצבור מנענעין בו על כל פעם ופעם וכן באנא ה' הושיעה נא וכן נהגו עכ"ל הנה שתלה הנענוע בכפלה ולא הכפלה בנענוע וזה כמ"ש לך והעיד שכן נהגו ותא חזי מאן גברא מסהיד עליה וכן אמרו בברייתא רבי כופל בה דברים ופירש"י מאנא ולמטה ור"א בן פרטא מוסיף בה דברים מאי מוסיף אמר אביי מוסיף לכפול מאודך ולמטה ופירש"י מוסיף על כפילתו של רבי מאודך ולמטה ומנהג אשכנז לכפול גם ברוך הבא ובס' אורח חיים שבח אותו המנהג ונראה שהוא מפני זה דמדפרש"י ז"ל על מנהג ר' שהוא מאנא ולמטה שהם פסוקים מעטים נראה שגם ברוך הבא בכלל ור"א בן פרטא גם הוא נוהג כן דהא מוסיף הוא מאודך ולמטה אמנם מנהגינו שלא לכפול רק אנא והודו ואם לא היינו כופלין הודו אתי דלא כרבי דרבי ודאי היה כופל דאי לאו לא הוה מפרש רש"י ז"ל מאנא ולמטה כיון שאין כופל רק אנא ואנא וכן אתי דלא כרבי אלעזר בן פרטא דמוסיף על כפלתו של רבי ואע"פ שהמשנה תלתה זה במנהג גם כן תלתה הברכה לאחריו במנהג אמנם הכל נהגו לברך וכן נהגו לכפול כר"א בן פרטא וכיון שגם המקומות שאין כופלין הודו נהגו לכפול מאודך ולמטה כרבי אלעזר בן פרטא וכן כופלין הודו ביום שיש בו לולב הנה מה שאין כופלין אותו ביום שאין בו לולב הוא מנהג משובש ודלא כמאן ומי שירצה להתעקש כדי לקיים מנהג מקומו יעשה מה שלבו חפץ:
תשובות הריב״ש · חלק ע״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
