תשובות הריב״ש · חלק תקי״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מעת הוסר התמיד היה כפר נפשותינו לכלה הפשע ולהתם חטאת בעבדותינו לא עזבנו אלהינו השאיר לנו אחריו ברכה עבודה שבלב זו תפלה ומעת גלה כבוד מבית קדשנו ותפארתנו הנה בית תפלה יקרא מקדש מעט ונאספו שמה נדיבי עמים עם אלהי אברהם לתת כבוד לשמו ונקדש בכבודו לקיים מה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל. ועתה הוגד לי ושמעתי יש ביניכם קצת אנשים אחרי בצעם לבם הולך משכימי בבקר שואגים לטרף יסובו עיר למלאכתם ולא יתנו לב ללכת בית התפלה לקבל עליהם עול מלכות שמים בתוך אחיהם ולבקש מאל אכלם ובסבתם נתפרדה חבילה ואין די י' הצריכין לכל דבר שבקדושה שוא להם משכימי קום שמו בשר זרועם ומה' יסור לבם ואולי הם שוגגים בזה נדמו מבלי הדעת ולכן תזהירו בהם והודיעום מ"ש ז"ל (ברכות ו'.) אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת וכו'. אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין (שם ח'.) וכן אמרו ז"ל (שם) אין הקדוש ב"ה מואס בתפלתן של רבים וכן אמרו (שם) כל מי שיש בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים. ואין צריך לומר באלו שהם צריכין להשלים לעשרה ומדעתי ישמעו לכם כי מי שעמדו אבותיו על הר סיני והוא מזרע אברהם לא ירים ראש כנגד הרבים בדבר כזה חלילה ושימו קנס ביניכם מפשוט או ב' פשוטים למי שלא יהיה בכל יום בבית הכנסת בשעת הנץ החמה למען יהי' כל אחד ואחד זריז להיות שם ושומע לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה ושלום לכם:
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.