שאלת ראובן קנה קצת בתי יעקב ואחר זה מכר יעקב שאר עליותיו ללוי ובין שתי קניות אלו חלק גג משותף לשני הקונים ובאמצע הגג עשו שניהם מחיצה ועתה אחר שחלקו הגג בא ראובן לומר דלא ניחא ליה שמי גשמים היורדים בחלק גגו של לוי שיהיו שופעים ושופכים דרך גגו של ראובן ובצנורו שהרי זה כשני אחין שחלקו שאין להן דרך זה על זה ולא סולמות ולא חלונות ולא אמת המים ועוד שכבר מכר המוכר לראובן חלקו ראשונה בעין יפה וכמו שכתב כן בפירוש בשטר המכירה שמכר לו בעין יפה מכירה זו בלי שום תנאי ושיור בעולם ואם כן אין לשני אלא מה ששייר ראשון. ולוי טוען ואומר שכיון שמימי קדם כשהגשמים היו יורדים היו משפיעים ושופכים בגגו ובצנורו לאו כל כמיניה לומר אחר חלוקת הגג שיפסקו הגשמים מן הטעמים שטען ראובן. ועוד שאין לו דרך אחר להשפיע הגג שירדו הגשמים כי אם לחלק גגו של ראובן ואם כן שהוא ישתוק ויניח הדבר כאשר הוא וכשיבאו גשמים יזלו המים על עלייתו של ראובן שתחת הגג של לוי ויזיקו התקראות שלו. וראובן חוזר וטוען שמאחר שאין ללוי זכות על הגג של ראובן שעם היות שאין לו דרך אחר להשפיע גגו מכל מקום שיעשה גג אחר על הגג המגולה ההוא כדי שהמים היורדים על חלק הגג המגולה של לוי לא יזיקו לתקראותיו של ראובן זהו מה שנראה מטענותיהם ושאלת הדין עם מי:
תשובות הריב״ש · חלק תקי״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.