השאלה הראשונה לפי הנראה היא זאת ואם בלשונך היא מעט סתומה כי ראובן שדך בתו לשמעון והתנה עמו שיתן לו ארבע מאות דינרין בנדוניא בשטרי חובות בין קדושין לשבע ברכות ואחר כן שאל ראובן שיהיה השטרות בידו עד שיהיה לשמעון זרע של קיימא ושמעון היה ירא להניחם בידו ועל כן נתרצו שיעשה ראובן חוב גמור לשמעון מן הארבע מאות דינרין לפרוע אותם לו לארבעה שנים ושיתן לו רבית מהם שמנים דינרין בכל שנה ואתה עשית השטר מן החוב סתם ולא הזכרת בו דבר מן התנאין הראשונים אלא שראובן נתחייב לשמעון בד' מאות דינרין בחוב גמור ובהלואה גמורה ולתת לו מהם שמנים דינרין פירות בכל שנה ושנה שאלת אם שטר זה פסול אם לאו ואם הוא פסול אם תוכל לשנותו בדרך אחרת בלעדי רצון וידיעת המתחייב ובלא קבלת קנין ממנו שנית מאחר שלקה הקנין שיעשה השטר לפי ראות חכמים ולפי דעתם:
תשובות הריב״ש · חלק תק״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.