תשובות הריב״ש · חלק תצ״א סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלת ראובן נשתעבד לשמעון בקנין גמור באדר שנת חמשת אלפים ומאה ושלש לפרוע לו סך ידוע לחדש כסלו הבא ראשון ושעבד לו קרקעות בסתם והאמינו בזה הלשון נאמן יהא המלוה ויורשיו אחריו עלי ועל יורשי אחרי כשני עדים כשרים ואין כתוב שם שלא ישמיטנו בשביעית ועתה שנת חמשת אלפים קמ"ב בא יורש המלוה שמת לוה בחיי מלוה ונסתפק לנו אם זה השטר בטל מחמת השמטה או אמרינן משום שעבוד קרקעות שנכתב שם בסתם הרי הוא כנגוש. ועוד נסתפק בו משום שמת לוה בחיי מלוה ונתחייב מלוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו והרי השטר בטל ואין גובין בו ואין קורעין אותו או דלמא כבר האמינו לו וליורשיו אפי' לא האמינו בפרט בין שמת לוה בחיי מלוה וכו':
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.