תשובות הריב״ש · חלק תע״ח סימן ג׳

ילמדנו רבינו רוח אפינו משיח צדקינו שמעון מת בלא בנים והניח אלמנתו ושמה רחל והניח שני אחים לוי ונפתלי ואחרי מות שמעון מת לוי אחיו ונשארה רחל זקוקה לנפתלי ובעודה זקוקה חלה את חליו אשר מת בו ראובן אבי שמעון ולוי הנזכר ובטרם מות ראובן הנזכר צוה מחמת מיתה בגופן של כותים והניח מנכסיו לרחל כלתו הנזכרת ה' אלף בלא שום תנאי ושיור וזה לשונו אני נותן ומניח מנכסי לרחל אלמנת בני שמעון חמשה אלפים דינרין ע"כ. עוד כתוב באותה צואה הנזכרת שכל מי שיערער כנגד ההנחה הנזכרת שהניח לרחל הנזכרת יפסיד כל מה שהניח לו ראובן הנזכר בצואתו הנזכרת ויהיה לעניי העיר הזאת ע"כ ואחרי זאת הניח מנכסיו הרבה לאשר ישר בעיניו ובסוף הצואה הנזכרת של ראובן הנזכר אמר ז"ל אני רוצה שההנחה שהנחתי לרחל מהה' אלפים מנכסי בני לוי הנזכר שההנחה הנזכרת תפרע תחלה והנז' מנכסי בני לוי יקנו מהם שנשאל"ש ע"כ. עוד כתוב בצואה הנזכרת ואמנם כשתהיה פרועה הנחת רחל כלתי הנזכרת מהה' אלפים הנזכר יתחייב זבולון אבי רחל הנזכר להחזיר לבני נפתלי שטרי הנדוניא והחוב של שמעון בני ע"כ בצואה הנזכרת ותוך חמשה ימים שעשה ראובן הנזכר הצואה הנזכרת והוא עדיין בחליו הנז' עשה כמין קיום לצואתו הנז' נקרא בלשון כותים קודיסי"ל אלא שהוסיף דברים כרצונו בקודיסי"ל הנזכר ונעשה בגופן של כותים אמר בקודיסי"ל הנזכר ראובן הנז' זה לשונו לפי שאני ראובן עשיתי צואתי ביד פלוני וכו' ועתה אני מקיים כל אותה הצואה הנז' האמנם עתה אני רוצה להוסיף על עניני אותה צואה הנזכרת ואני רוצה שכל נכסי בני שמעון ולוי הנזכרים שמתו ערירים ישארו לנפתלי בני הנז' זולת ההנחות שהנחתי לו בצואתי הנזכר אלא שיהיה מחוייב נפתלי בני יורש הנז' לפרוע לרחל יבמתו אלמנת בני שמעון הנז' בעד כתובתה ובעד כל זכיות ותביעות שיש לה בנכסי בעלה שמעון הנז' ולוי ניסה בני הנז' ה' אלפים דינרים עכ"ל ואחרי כל זאת מת ראובן הנז' מאותו החולי הנז' ונפתלי הנז' נתעקש מאד מלפטור את רחל ובכמה תחנונים נתרצה ופטר אותה כדת משה וישראל ורחל עדיין לא נפרעה מכתובתה הנז' שהיה לה על נכסי בעלה שמעון הנז' ולא מההנחות שעשו לה שמעון בעלה הנז' ולוי ניסה הנז' אשר נודע אלינו סך ההנחות האלו בברור אחרי בן נתן נפתלי היורש הנז' לרחל הנזכרת הה' אלפים הנז' ועשתה לו שובר בגופן של כותים וזה לשונו אנכי רחל מודה באמת לך נפתלי כמו יורש ראובן ושמעון ולוי שפרעת אותי כרצוני כל אותן ה' אלפים שהניח לי ראובן חמי בצואתו האחרונה ובקונדסי"ל בעד הדברים הנזכרים בהן עד כאן. אחר כן לאחר שלשה חדשים שעשתה רחל הנזכרת לנפתלי הנז' עשתה לו מחילה כללית בגופן שלנו וזה לשונה אנכי רחל מודה בפניכם עדים וכו' וכתבו וחתמו עלי בכל לשון של זכות וכו' שנטלתי וקבלתי מנפתלי כל אותן אלף דינרין שכתב לי בשטר כתובתי שמעון בעלי בשעה שנשאני וכו' וגם נטלתי וקבלתי ממנו כל מה שהניח לי ראובן חמי בצואתו וכו' וגם נטלתי וקבלתי כל מה שהניחו לי בעלי שמעון ולוי גיסי בצואתם הכל קבלתי משלם וכו' מוסף על הודאה זו אנכי מוחלת לו מחילה גמורה וכו' הן מחמת כתובתי ומתנה לחוד ותוספת ונדוניא שלי הן מחמת עזבון שעשו לי ראובן חמי ושמעון בעלי ולוי גיסי בצואתם הן בשטר הן על פה הן מחמת שום צד וענין אחר בעולם וכו' הכל אנכי מוחלת לו מחילה גמורה וכו' מכל דין ותביעות וכו' מחילה גמורה כשאר תורף מחילות. ואחר כל כל זה חיה נפתלי חמש עשרה שנה ויותר מהמה וגם רחל הנזכרת נשאת מיד ליעקב ולא תבע נפתלי דבר בכל הט"ו שנה הנזכר' מרחל ולא מיעקב בעלה כי נפתלי הוא היודע אמתת הדבר כאשר הראה אדונינו ואחר כן זה ט"ו שנה מת נפתלי והניח בן ושמו חצרון ואחרי שלש שנים מתה רחל ע"פ יעקב בעלה הנז' והניחה שני בנים יוסף ובנימין ועכשיו בא חצרון הנז' לתבוע את בני רחל הנזכרים ואמר כי ראובן הניח לרחל הנזכרת בקודיסי"ל שלו הנז' ה' אלפים דינרין בעד כתובתה ובעד בל זכיות ותביעות שהיו לה על נכסי שמעון בעלה ולוי גיסה הנזכרים וכבר קבלה אותם רחל הנזכרת ככתוב בשובר הראשון העשוי בגופן של כותים הנז' ואחר כן לאחר שלשה חדשים עשתה רחל מחילה כללית לנפתלי בגופן שלנו ככתוב למעלה והודית רחל הנזכרת באותה מחילה שנטלה וקבלה מנפתלי אלף דינרין מכתובתה הנה נראה שקבלה רחל חמש אלף של הנחת ראובן ככתוב בשובר הראשון הנז' וקבלה רחל הנזכרת אחרי כן אלף מכתובתה ככתוב במחילה הכוללת הנזכרת וראובן רצה וצוה בקונדיסי"ל שלו הנז' שיהא נכלל סך כתובתה בהנחת החמש אלף שהניח לה בקונדיסי"ל שלו וא"כ יתחייבו יורשי רחל הנז' להחזיר לחצרון האלף דינרים של כתובת רחל הנזכרת שקבלה אותן שלא כדין כי טוען חצרון בטענת שמא אביו נפתלי טעה לפרוע שתי פעמים לרחל כי אחרי שפרע לה ההנחה של הה' אלף שהיה בה נכלל סך דכתובה פרע לה האלף של כתובה שלא כדין וחייבים יוסף ובנימין להחזיר לחצרון מה שקבלה אמם רחל הנזכרת שלא כדין והם האלף דינרים של הכתובה כי טוען חצרון שהוא מוצא שני שוברים מחוב אחד ממתנה הנז' ר"ל ששובר הראשון והמחילה הכללית הנזכרת ושתי שוברים מחוב א' יוכיחו שנפרע החוב שתי פעמים גם אם ימצאו מאה שוברין מחוב אחד מאה פעמים נפרע החוב ע"כ תורף תביעת חצרון בן נפתלי מיוסף ובנימין בני רחל אמם נ"ע וידע אדונינו כי רחל במותה לא הניחה נכסים רק שטר מתנה לחוד שהיה לה על נכסי יעקב בעלה הנז' והיא נתנה אותו כהוגן ליוסף ובנימן בניה ולא הודע אלינו אם נגבית עדיין מתנה זו אם לא וחצרון תובע תביעתו ממתנה לחוד זו שניתנה ליוסף ובנימין ועוד טוען חצרון כי הוא מצא שטר אחד עשוי בגופן של כותים שיוסף ובנימין היו מזכירין עצמן בו יורשי רחל וא"כ אפילו שלא ירשו ממנה דבר הואיל והזכירו עצמן יורשי רחל לסבת מה הם מחויבין לפרוע מה שחייבת רחל אמם ע"כ תביעת חצרון הנזכר. ואלה טענות יוסף ובנימין בקצרה להציל נפשם בדין מתביעת הצדון הנז' ראשונה שלא קבלה רחל לעולם אלא הה' אלפים של הנחת ראובן בקונדיסי"ל ומה שהודת בשובר שני ר"ל במחילה הכללית שקבלה אלף של כתובתה לא שקבלה אותן הלילה בזמן עשותה השובר השני ר"ל במחילה הכללית אלא כונתה שנפרעה מהמחויב לה ולמה שקבלה בזמן עשותה השובר הראשון נתכונה שהרי עשתה ג"כ הודאה מכל ההנחות שעשו לה שמעון ולוי ולפי שהוצרכה להודות על הנחות אלו של תוספת זו נכתב השובר שני ר"ל להודות שקבלה הנחת שמעון ולוי הודת ג"כ על הכתובה שקבלה לשעבר ועוד כי לפי שלא פירשה בברור בשובר הראשון שקבלה כתובתה באה עכשיו לפרש ואמרה נטלתי וקבלתי וזה מורה לשעבר לא נודע מתי קבלה ואני אומר שקבלה בזמן השובר הראשון כי מי שיודה כמה פעמים שנפרע מהמחויב לו לבל ישכן באהלו עולה לא יוכיח שנפרע כמנין הודאותיו שאפשר שאמר לוה למלוה אבד שוברי כתוב לי אחר ועל השנות השוברין מחוב אחד לא יוכיחו שתי פרעונות כי הוא אינו מודה אלא שקבל המחוייב לו ולהוציא בית דין ממון על כך זה ודאי אינו ונראה ג"כ שהשובר השני לא בא אלא למחילה בעלמא כי מפני שרצתה רחל ואמרה לנפתלי מחילה כללית הודית מה שקבלה ממנו ומחלה על השאר ועוד שכמו שטוען חצרון שנפתלי טעה או שכח לפרוע שתי פעמים סך גדול כזה תוך שלשה חדשים אולי ג"כ שכחה רחל שעשתה שובר ראשון ועשתה השובר שני ר"ל המחילה הכללית ושתי הטענות מסופקות וחצרון המוציא עליו הראיה. ועוד איך יתכן לבעל שכל שהיה נפתלי חמשה עשר שנה ויותר אחרי עשותו הפרעון לרחל ואחר שנעשו השובר והמחילה ולא הרגיש כלום ממה שנתן לרחל יותר מדינה עם היותו מקמץ מן המקמצין וקובץ על יד ועוין את רחל כל ימי חייו זה ודאי אינו ועוד טוענין כי השובר הראשון לדעת הרמב"ם ז"ל אשר הסכמת קהלנו הנכבד לדון על פיו אינו כלום לפי שנעשה בגופן של כותים וכבר כתב הרב ז"ל (פרק כ"ז מהלכות מלוה ולוה) דשטרי פשרות ומחילות וכו' אע"פ שיש בהן כל הדברים שמנינו הרי הן כחרס עכ"ל. ועוד טוענין שאפילו תמצא לומר שקבלה פעם שניה האלף שלא כדין אולי נפתלי גזלה קודם לכן והשיב את העשק אשר עשק או את הגזלה אשר גזל ולמתנה נתכוון ואחולי אחיל גבה דזה ודאי בכדי שאין הדעת טועה הוא וטוענין עוד דאפי' ת"ל שקבלה שלא כדין מה שאינו לא יתחייב לפרוע משטר המתנה לחוד הנזכר שנתנה להם רחל הנזכרת שהרי בתביעת חצרון שלא שעברה רחל נכסיה והיא נתנה מטלטליה הוא השטר מתנה הנזכר לבניה ולא יטרוף חצרון מיד מקבלי המתנות וכמו שכתב הר"ם במז"ל אשר הסכמתנו לדון על פיו (פי"ה מהלכות לוה) אבל מטלטלין אין להם אחריות אפי' מטלטלין שהיו לו בעת שלוה שמכרן לשעתו אין בעל חוב טורף ואפילו נאמר דבתר שעבוד קרקעות שיש בשטר מתנה אזלינן גם בקרקעות כתב הרב ז"ל פרק י"ח הנזכר אבל בנכסים שהיו לו אחר שלוה לא נשתעבדו לבעל חוב ואינו טורפן עכ"ל. ועוד טוענין כי מה שאומר חצרון שהזכירו עצמן יורשין מרחל האמת הוא שהיו תובעים ירושת דודתם שמתה אחרי מות רחל אמם ובמות לאה דודתם טענו יוסף ובנימן שהם יורשין את אמם וכונתם שבירושה הבאה לאמם אחרי מותה הנה הם יורשיה ר"ל שירשו במקום אמם רחל ועל חצרון להביא ראיה ברורה אם ירשו כלום מאמם ואם לא בטלה טענתו ואפילו תמצא לומר שקבלה שלא כדין אולי פרעה רחל את נפתלי אחרי כן דזו כמלוה על פה היא וטוענין פרעתי אבל מ"מ טענות יוסף ובנימן אשר בה יסמוכו היא שלעולם לא קבלה אמם רחל אלא חמשה אלף ועל הקבלה ההיא נעשית המחילה הכללית באחרונה דשני שוברין על חוב אחד בשני זמנים ואפילו שניהם בגופן אחד לא יוכיחו שתי פרעונות ואין ב"ד מוציאין ממון על כך דלא נמצא זו בשום מקום ועל חצרון להביא ראיה ברורה דשני שוברין מחוב אחד יוכיחו על שתי פרעונות דסתמא דאינשי דייקי קודם דפרעי ואי פרע דמי אנפשיה ומדכר ואיך יתכן שהיה נפתלי חמש עשרה ויותר ולא נזכר שפרע שלא כדין ושדי זוזי בכדי בסך גדול כזה זה ודאי אינו עד כאן נוסח השאלה: