תשובות הריב״ש · חלק תע״ז סימן ג׳

תשובה כל ענייני המסין אני רואה בכל מקום ומקום הולכין אחר המנהג לא על פי הדין הגמור ולפיכך כל שיש מנהג ידוע הולכין אחר המנהג אבל אם באו לדון בזה אחר הדין הגמור בודאי הדין נותן שילך אחר הפסק הראשון כמי שהיו חייבים חוב בעלמא בשתוף ולוו מאחר ופרעו לזה שעכשיו יפרע כל אחד כפי מה שהיה חייב באותו חוב בזמן שלוו מזה או בשעה שזקפוהו ואפילו היה עשיר והעני יפרע אפילו מגלימא דעל כתפיה אבל בקהלות ראיתי שפורעין לפי הפסק השני וכן אנו נוהגין כאן וכן בקהלות ששמענו ומ"מ לא נהגנו אנו ולא שאר הקהלות אשר סביבותינו כן אלא בפורעי המס שהיו כאן בשעה שלוו הקהל אותו חוב ושהיו חייבים לפרוע באותו חוב אלא שהיה האחד עשיר ונתמעט או עני שלא היה לו אלא מעט ועכשיו נתעשר אבל מי שבא ממקום אחר לגור כאן בנתים זה אינו פורע כלום בחוב שקדם לביאתו דעכשיו מעמידין אותן הבאים על דין הגמור ולפי מנהגנו אנו אותן אנשים שאמרת שבאו לגור ביניכם בנתים אין פורעין בחוב זה שקדם כלום ואפי' היה המנהג לפרוע כפי הפסק של עכשיו וכן בדין ובראוי דלמה יפרע מה שלא לוה ומה שלא גזל איך ישיב אבל אותן שהיו בעיר פורעין לפי המנהג ע"כ תשובת הרשב"א ז"ל זהו מה שעלה בידי בכל אלה אך קצרתי בראיו' בענין חובות הקהל כדי למהר שלוחכם שעמד פה כמה ימים כי הגיע הנה יום שבת בערב ויום א' ויום ב' לא היה לי פנאי לכתוב בזה דבר מפני בטול בית המדרש ויום שלישי התחלתי בדבר ופטרתיו יום חמישי כשליש היום ונתן השליח שני דינרים לסופר המעתיק קונדרס זה נאום דורש שלומכם יצחק בר ששת זלה"ה: