תשובה הלא ידעת כי בדין חזקת החלונות יש הרבה חלוקין מהם במשנה בפ' חזקת (בבא בתרא נ"ח:) כדתנן חלון המצרי אין לו חזקה ולצורי יש לו חזקה ומהם בגמ' שם (נ"ט.) שאמר רבי זירא דלמטה מארבע אמות יש לו חזקה ולמעלה אין לו חזקה ונחלקו המפרשים ז"ל בפירוש זאת המימרא יש מהם אומרים דרבי זירא קאי אחלון המצרי שהוא קטן שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכו אבל הצורי שהוא גדול מזה השעור בין למטה מד' אמות בין למעלה יש לו חזקה לפי שכיון שהוא גדול הרי נעשה לקביעות ובשטה זו הלך ר"ת ז"ל והרמב"ם ז"ל ורבו הרב בן מאגש והר"ז הלוי ז"ל ויש מפרשים אחרים שפירשו דרבי זירא קאי אחלון צורי אבל המצרי בין למעלה בין למטה אין לו חזקה שכיון שהוא קטן אינו של קביעות ולכן שתק זה והניחו לפתחו וכשיבא זה לבנות כנגדו א"צ להרחיק כדי שלא יאפיל ובשטה זו הלך ר"ש ז"ל בפירושיו וכן הרב אב ב"ד והראב"ד והרבה מן האחרונים ז"ל ואלו ואלו מראים פנים לדבריהם ועוד אמרו שם בגמ' דחלון העשוי לאורה אפי' כל שהוא יש לו חזקה והרבה פירושים נאמרו בחלון העשוי לאורה שר"ש ז"ל פי' שאין לבית זה אורה מצד אחר ולכן יש לו חזקה אע"פ שהוא קטן ביותר דודאי לקביעות עשאו וכן פי' הרמ"ה ז"ל שבלא חלון זה לא היה אורה לבית כרוב שאר בתי' אבל אם בלא חלון זה היה אורה לבית כרוב שאר בתים אעפ"י שחלון זה מוסיף באורו אין זה חלון העשוי לאורה והרמב"ן ז"ל כתב כגון שהוא צר מבחוץ ורחב מבפנים או שהבית צריך אורה ומלשון הר"מ במז"ל נראה שהכל תלוי בדעת הפותח אם פתח אותו לכונת אורה שכך כתב (פרק ז' מהלכות שכנים) אבל אם פתחה לאורה אפי' היתה קטנה ביותר וגבוה ביותר וכו' ופירש הוא ז"ל טעם הדבר לפי מה שנראה מלשונו שכיון שפתחה לאורה וזה שתק מחל על האורה ואין יכול למנעה ממנו מעתה וצריך להרחיק כדי שלא יאפיל אבל כשלא נעשית לאורה אלא שפתחה לתשמיש או לזון את עיניו ולדבר עם חברו כענין ששנינו באהלות אעפ"י שגם כן מוסיף אורה בבית זה יכול לומר לא הנחתיך לפתוח אלא מפני שהיתה קטנה וגבוהה אבל שתחזיק עלי שאצטרך להרחיק בניני בזה לא הנחתיך. ומה שאמרו גם כן בגמרא בזה החלון העשוי לאורה אפי' כל שהוא יש לו חזקה הוכיח הרמב"ן ז"ל מן הירוש' (ב"ב פ"ג ה"ח) ששיעורו לחזקה כשעורו לטומאה ושיעורו לטומאה שנינו במסכת אהלות (פרק י"ג) שהוא כמלא מקדח שהוא כמלא נקב העול ואעפ"י שאמרו כאן אפילו כל שהוא אינו קשה שכיון שקראוהו בשם חלון אם היה פחות מזה השעור אין עליו שם חלון ועוד שמצינו בהרבה מקומות כל שהוא שיש לו שיעור וכן ידעת מה שהסכימו הגאונים ז"ל שחזקת החלונות והזיזין וכל כיוצא בהן מדבר שאינו גזל גוף קרקע אלא נזק לבד כגון סמיכת הקורות וגפת וזבל וסיד וכל נזקי פרקין דלא יחפור ומרזב ומזחילה ודכולהו נטפי ושופכי אינן חזקת שלש אלא מכי מבריר הזיקיה ושתק מחל שלא אמרו שלש שנים אלא משום דתלת שנים מזדהר איניש בשטריה הלכך בכל החזקות המתקיימות בלא טענה אין ענין לשלש שנים ומה שאמרו בגמרא (ס'.) ולסתום אפי' לאלתר הוי חזקה שאין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושותק לא שבחזקת שאר נזקין צריך שלשה שנים אלא בנזקים אחרים כשיתברר הנזק ושתק מחל ובסתימת חלון לאלתר הנזק מבורר דאין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושותק ולזה הסכים הרמב"ן והרמ"ה ז"ל וכ"כ ר"מ ז"ל (פ"ז ופי"א מהלכות שכנים) ואע"פ שרבו חכמים הצרפתים ז"ל ואחרים החולקין ומצריכין חזקת שלשה לגאונים ז"ל שומעין :
תשובות הריב״ש · חלק תע״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
