שאלתם לאה נדרה ואסרה אסר על נפשה לבל תנשא לשום אדם כי אם ברצון ראובן אחיה ושרה אמה בהסכמה אחת עתה לאה הנזכרת לקחה קנין ונשבעה בתורה לינשא לשמעון וראובן אחיה הנזכר מסכים בדבר וגם הוא נשבע ולקח בזה קנין כמוה ושרה אמה בסבת אחיה וקרוביה או בסבת מה אינה מודה בדבר בפיה ובשפתיה בפרסום אבל כשמדברים עמה בהחבא מודה ומתרצה בדבר ואומרת כי כשר הדבר בעיניה אלא שהיא מתיראה לנפשה לומר כן בפומבי פן ירע הדבר בעיני אמה ואחיה אשר היא יושבת אתם בבית ועל זה נפל מחלוקת בין חכמי עידכם מהם אומרים דסגי בשאלה לחכם אחר שנדר שהותר מקצתו הותר כלו (נדרים ס"ו.) ואע"פ שזה הנדר אי אפשר להיות נתר לגמרי באשר תלה על דעת שניהם בהסכמה אחת אבל מ"מ מאחר שהאחד מודה יועיל להיות נתר על פי שאלת חכם. ועוד כי לאה אומרת כי באותה שעה אשר קראו לפניה שטר האסר לא הבינה כל כך ובאשר באותה שעה היתה תחת ידם והיו מפייסים אותה בדברים לא כן ועתה מתחרטת בדבר לפי זה תשאר עגונה ואמה באולי תשיא אותה למי שאינו הגון לה וטענות אחרות כאלה רבות עמה ואחרים אומרים כי אין להתיר ע"פ שאלת חכם באשר תלתה נדרה ואסרה באחיה ואמה יחד ואפילו האחד מודה אינו מספיק ולא סגי בשאלה לחכם. עוד שאלתם שיצא קול שהתירוה כבר שלשה בני אדם ועל זה אומרים שהותר הנדר ואע"פ שעשו שלא כהוגן ומהם אומרים דלא הותר כלל ובקשתם להודיעכם דעתי בכל אלה:
תשובות הריב״ש · חלק תנ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.