מה ששאלת על ט' וקטן אם מצטרפין לי' לתפלה. רבו בזה הדעות ואמנם רואה אני דברי הר"ם ז"ל שלא התיר לתפלה כי אם גדולים כלם שכ"כ (בפ"ח מהלכות תפלה וברכת כהנים) וז"ל וכיצד היא תפלת הצבור יהיה אדם מתפלל בקול רם והכל שומעין ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין ע"כ דס"ל לרב ז"ל דכי אפסיקא הלכתא (בברכות מ"ח.) כרב נחמן דאמר קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו דוקא בברכת זמון הוא שכן כתב (בפ"ה מהלכות ברכות) קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו אע"פ שהוא כבן שבע או כבן שמנה ומצטרף בין למנין שלשה בין למנין עשרה לזמן עליו ע"כ. נראה מדבריו שדוקא לזמן עליו לבד הוא שמצטרף ובשם הראב"ד ז"ל שלא נאמר אלא לזמן עליו בעשרה אבל לזמן עליו בשלשה לא מצטרף עד שיהיה גדול בשנים ויביא שתי שערות דלזמון של עשרה הקלו כמו שהקלו בו בשבעה שאכלו פת ושלשה שאכלו ירק שמצטרפין ובזמון של שלשה בעינן שיאכלו כל אחד כזית פת וכן הוא בבראשית רבה. ומ"מ אפילו לדברי המתירין בתפלה צריך שיהא בן דעת ויודע למי מברכין ולמי מתפללין שיהא בן תשע או בן עשר כמש"כ ה"ר אלפסי ז"ל או לכל הפחות גדול מבן שש אבל קטן מבן שש אפילו הוא חריף ויודע למי מברכין ולמי מתפללין אינו כלום שהרי לא הגיע לעונת הפעוטות והרי הוא כמי שאינו בן דעת נאם נאמנך יצחק בר רבי ששת זלה"ה:
תשובות הריב״ש · חלק תנ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.