האגרת מהודרת מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל מעולפת ספירים אמרים מיושרים ודברים דבורים על אפניהם בדעת ובהשכל כתפוחי זהב פרוים מזוקק שבעתים במשכיות כסף נבחר כצמר צחר מעשה חרש וחושב במשפט מכלכל על דבר אמת וענוה צדק מקשיב חכמים אחור משיב ודעת יסכל הובאת אלי ותגע על פי ויאירו כוכבי נשפי ותורני ותאמר לי הנני מנחה שלוחה למשאת וארוחה ממנהיג ודבר גזבר ואמרכל פתח פיך ומעיך תמלא ובטנך תאכל בצדק כל אמרי פי כי לא לפניו חנף יבא וישכון ולא יכון נגד עיני דובר שקרים וארור נוכל וכאשר צוותי אכלתי יערה עם דבשה שתיתי יינה עם חלבה ואם ארוכה מארץ מדה ורחבה למעשה ידיה אכסוף קראתיה מראש ועד סוף עד נשלמה ותכל ראו נא כי אורו עיני כי טעמתי בה טעם כעקר פריה למאכל ועליה לתרופה ולא ימצא בה עקר ומשכל ואם באתי לענות על כל דברי האגרת ולערוך מלין לא אוכל ונלאיתי כלכל אכן במה שבא בה לשאול כענין פן אהיה מונע בר אשר הוא עון פלילי אש הוא עד אבדון תאכל להשיב כהלכה עלי להשכים אכן בקצרה כי אין הפנאי מסכים:
תשובות הריב״ש · חלק מ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.