תשובות הריב״ש · חלק תל״א סימן א׳

מה ששאלת מאי איכא בין לשון הוכחה ולשון תוכחה. הוכחה הוא כשיש מחלוקת בין שנים ובא הג' והכריע ביניהם כמו שאמר יעקב ללבן ויוכיחו בין שנינו ואמר איוב לו יש בינינו מוכיח ישית ידו. ותוכחה הוא מי שמוכיח לחבירו על מעשיו כמי הוכח תוכיח את עמיתך ומוכיח לרשע מומו ורבים. ויוכח אמש אינו מענין תוכחה שהרי השם יתברך לא הוכיח ללבן על מעשיו אלא שצוהו השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע ויש בזה הוכחה שהדין עם יעקב ולא עם לבן. מהולתא פירושו הכלי ששונין בו הקמח ובלשון הקדש נפה והוא מלשון נהלא שאומר בגמרא (ביצה כ"ט:) דביתהו דרב יוסף הוה נהלא קמחא אגבא דמהולתא ר"ל שהיתה מנפה הקמח באחורי הנפה משום שנוי. פירש נפעל חולף הכתוב בספר המכלל ר"ל נפעל עבר מלשון חלף הלך כי מלת אחת מהנה לא נשברה באשר הטעם מלעיל הוא עבר ואינו נפעל עומד כמו רוח נשברה שהטעם בו מלרע ור"ל רוח שהיא עתה נשברה וכן וכפתו לא רעננה הוא פעל עבר כי הטעם בו מלעיל אבל אף ערשינו רעננה שהטעם בו מלרע הוא תאר לנקבה כמו והיה עלהו רענן שהוא תאר לזכר וכמו זה כתב רש"י ז"ל בפי' התורה על ורחל באה שהוא מלעיל וע"כ הוא עבר והנה רחל בתו באה שהוא מלרע הוא הוה: