תשובה הפניצו דוחן שמו בלשון רז"ל ומותר לאכלו בפסח אם אין בו תערובת חמץ אחר לפי שהוא בעצמו אינו בא לידי חמוץ לפי שאינו מחמשת המינין הנזכרים במשנה במס' פסחים פ' כל שעה (פסחים ל"ה.) שהן מין דגן חטים ושעורים [וכוסמין] ושבולת שועל ושיפון ואמרינן עלה בגמרא הני אין אורז ודוחן לא כלומר שאין יוצא בהן ידי חובתו במצה ואמרינן טעמא התם דאמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני דברים הבאים לידי חמוץ אדם יוצא בהן ידו חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חמוץ אלא לידי סרחון וכיון שאין באין לידי חמוץ מותר לאכלן בפסח אלא שאין אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה בשתי לילות הראשונות וכבר הסכימו המפרשים ז"ל שכל המינין חוץ מחמשת המינין הנזכרים במשנה הם מותרין גמורים ואפי' אסורא דרבנן ליכא שהרי אמרו בפסחים (קי"ד:) גבי שני תבשילין כגון סילקא וארוזא נראה שהאורז מותר לבשלו לכתחלה ואע"ג דאמרי' גבי מבושל אדמבשל ליה אחמועי מחמע אלא שאין זה בא לידי חמוץ לעולם והאורז והדוחן שוין הם בזה וכן כל המינין מיני קטנית הן חוץ מן החמשה וכבר פשט המנהג לבשל האורז וכל מיני קטנית והדוחן שהוא הפניצו כאחד מהם:
תשובות הריב״ש · חלק ת״כ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.