תשובה הא דרבי לוי בכל לחם מצה היא ואעפ"י שאינו שמור מעדן קצירה שהרי בכל אדם יוצא ידי חובתו בפסח ואעפ"י שאמרו בגמרא (פסחים מ'.) שמור דלישה לא הוי שמור היינו לכתחלה אבל בשעת הדחק יוצא ידי חובתו אפילו בלקח קמח מן השוק דלא מחזקינן אסורא וכן כתב גאון ז"ל וכ"ש בלקח חטה מן השוק שזה אפילו לכתחלה יוצא בה כיון שיש כאן שמור קודם לישה משעת לקיחה דמאי דאמר להו רבא (שם) להנהו דמהפכי כיפי כי הפכיתו הפיכו לשם מצוה למצוה מן המובחר קאמר וכיון שבכלם יוצא בדיעבד ראוי ליאסר משום ארוסין דמצה וזהו שאמרו שם בירושלמי רבי לא הוי אכיל לא חמץ ולא מצה לא מצה מן הדא דר"ל ולא חמץ מן הדא דריב"ב ונראה שם שהיה מתענה שהרי אמרו שם טעם אחר משום דהוה בכור וא"כ נראה שבכל מצה אסור אבל מצה עשירה מותר [שהרי אינה ראויה לצאת בה ידי חובתו בפסח ואין בה משום אירוסין דמצה שהרי אין מצה זו ארוסתו] שהרי אינה ראויה להנשא אליו הלילה שזהו להיות יוצא בה וכ"כ בתוספות והעידו על ר"ת ז"ל שכשחל ע"פ להיות בשבת היה אוכל סעודה שלישית מצה הנילושה בבצים וכ"כ בספר המצות לר"ס דקוצי ז"ל:
תשובות הריב״ש · חלק ת״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.