תשובות הריב״ש · חלק שע״א סימן ג׳

במה שבקש כבודך להודיעך דעתי בענין האיש העובר על תקנת הל' וכתבת אותן הפרקים שבהסכמות ובקבלות שבעבורם מעל בחרם האיש ההוא. הנה לפי דעתי יש פ' אחד מפורש מאלה בחותם אדונינו המלך יר"ה קרוב ראשיתו וזה פתשגן הלעז עוד ששום יחיד לא יוכל להוציא בעדו ולא בעד אחר שום כתב או צווי מאת אדונינו המלך יר"ה או הממונה תחתיו מאי זה דבר בענין המסין וענין חלוקתן בין לצורך עצמו בין לצורך אחרים אא"כ יעשה זה בהרשאה מפורשת מכל הנאמנים הנמצאים בעיר ומן הרשות ההוא שיתנו לו על זה יתחייב להראות שטר מקויים מערכי מפורסם וכן שלא יוכל להעזר ולהועיל ממה שיהיה כתוב באותו כתב או צווי אם לא שהוציאם ברשות הנאמנים כמש"כ למעלה ובכל זה יש קנס אלף זהובים אבל יוכלו להוציא כתב או כתבים לקיום כל אלה הפרקים או הסכמות או כל אחד מהן עד כאן. הנה הפר' הזה מפורש בענין נדון שלפנינו ובקבלת האלה מפורש על כל מי שיעבור על אחת מכל התקונים וההנהגות הכתובות בחותם אדונינו המלך יר"ה. אבל מה שכתבת האדון שאתה נמנע מלהתפלל עם הצבור בעוד האיש ההוא בב"ה הנה זאת חומרא יתרה שלא קבלו עליהם הקהל אלא שלא יצטרף בי' או שלא יתפללו עמו תוך ד' אמות אבל חוץ לד' אמות לא ואין זה אסור לא מדין התלמוד לא במנודה ולא במוחרם וגם לא מקבלת הקהל. ואיברא ודאי שאם הקהל קבלו זה עליהם והיו מחמירים עליו יותר ממה שאסור מדין התלמוד במנודה או במוחרם שיש להם לעשות כקבלתם ויכולין להחמיר ולקבל מה שירצו כדגרסי' במועד קטן (ט"ז.) לדאכיל ושתי בהדיה וקאי בד' אמות דיליה דכתיב יושביה כלומר שב"ד יכולין להחרים מאן דאכיל ושתי בהדיה וקאי בד' אמות דיליה ואע"פ שאם לא החרימו כן לא היה בזה חרם אבל היה אסור לבד. הנה כאן שהם יכולין לקבל החרם באותן חומרות שיראה בעיניהם אבל כאן לא קבלו עליהם זה אבל אתה עושה כן כדי לפרסמו ולמען יתנהגו בו כל הקהל כדין מנודה ומוחרם עד יותר מן הל' הנמצאים בעיר כראוי לפי התקנה הנה זה ראוי לאיש כמוך להסיר מכשול מדרך והדורים לישר. והטוב והישר שבזה מאחר שהקהל מוטעין או שוגגין במכשול עונו לעשות עם האיש ההוא הן באיומין הן בפיוסין ישוב מדרכו ויתקן את אשר עותו ולא יחטא ויחטיא הרבים והל' יתירוהו מתוך משא ומתן כל הנמצאים וכן יתירו כל מי שלא נהג עמו כדין מנודה ומוחרם וכן עשינו אנחנו תוך שנה זו על דבר דומה לזה בקרוב ואם אמנה כי בעונותינו משרבו זחוחי הלב ופורקי עול יראת שמים מעליהם ונותני חתיתם בארץ חיים וגם בשרידי' גברה חנופה הקלו התקנות ההם וחומרתם כבר אבדה ולולי שהם צריכים לרבים הקבוץ הכללי היה מן הדין לבטלם כדאמרינן בפ' השולח (גיטין ל"ה.) דרב לא מגבי כתובה לארמלתא משום דבשניה דרב קילי נדרי ותופשי התורה אין לאל ידם ליסר ולהוכיח והוי עולבנא דדייני: